5 סיבות שגרמו לנו להפסיק לראות את הסדרה המתים המהלכים
אם גם אתם כבר מרגישים מתוסכלים מהסדרה המתים המהלכים תדעו שאתם לא לבד. ריכזנו לכם את הסיבות העיקריות לכך שהסדרה לא מה שהיא היתה פעם.
לראות סדרת טלוויזיה במשך 8 עונות זה נחשב מבחינתנו שווה ערך לניהול של מערכת יחסים לכל דבר, עם הזמן והעונות שרצות בחייה של סדרת טלוויזיה אנחנו נקשרים לדמויות, מגלים פרטים וסודות חדשים על העולם של הסדרה מפתחים רגשות ונקשרים אליה ולעיתים גם מתעצבנים כשאנחנו מרגישים שהיא לא לוקחת אותנו ברצינות או אפילו מתאכזבים כשאנחנו מרגישים מבולבלים מהכיוון שהיוצרים של הסדרה לוקחים אותה.
זה התחיל דווקא יפה בינינו, המתים המהלכים נכנסה לחיינו בשנת 2010 והפכה מהר מאוד ללהיט שיצר עניין והייפ ברמה של הסדרות הגדולות ביותר על המסך כמו משחקי הכס, שובר שורות וכו’. הסדרה סחפה אחריה עשרות מיליוני צופים שנקשרו אל ריק גריימס (אנדרו לינקולן) וחבורתו אשר מנסים בכל שבוע מחדש לשרוד בעולם פוסט-אפוקליפטי שכעת נשלט על ידי “מהלכים” – זומבים אוכלי בשר ודם, ותוך כדי לשמור על האנושיות שלהם.
לאורך העונות של הסדרה הרגשנו לא פעם כאילו אנחנו נמצאים במערכת יחסים עם בן זוג שמתעלל בנו על בסיס קבוע, מזלזל בנו, מספר לנו סיפורים מצוצים מהאצבע, אומר לנו שהוא מוביל אותנו למקום טוב, שיש סיבה טובה שאנחנו יחד ואנחנו האמנו לו או רצינו להאמין שהוא ישתפר והעניינים יחזרו להיות מעניינים בינינו.
בפוסט הזה ריכזנו 5 סיבות מרכזיות שבגללן החלטנו שנמאס לנו לראות את הסדרה הזאת, מוזמנים לכתוב לנו בתגובות אם אתם מסכימים איתנו או לא ולענות על שאלה קטנה בסקר שמופיע בסוף הכתבה. רגע לפני שאתם ממשיכים אם במקרה מתחשק לכם להתמכר לסדרה חדשה אתם מוזמנים לבדוק את פוסט הספיישל סדרות שלנו שפורסם לאחרונה שכולל 10 סדרות מומלצות שאסור לפספס בשנת 2020.
הסדרה כל הזמן חוזרת על עצמה
על מנת שלסדרה תהיה זכות קיום אמיתית היא צריכה להתפתח, להפתיע ולחדש אבל לצערנו שום דבר לא באמת השתנה מאז העונה הראשונה של המתים המהלכים וזאת אולי הבעיה הכי גדולה של הסדרה. ברור לנו שהיו הרבה שינויים ברמת הדמויות מעונה לעונה כאשר הרבה דמויות מתו בדרך והקבוצה המקורית שהיתה סביב ריק כבר לא נראית אותו דבר בעונה השמינית, למעט דריל, קרול, מגי וקארל.
בכל פעם יש תרחיש קבוע שקורה לגיבורים בסדרה, הם מגיעים למקום חדש, מנסים לשרוד, להתמודד ולהילחם עם המהלכים, בדרך הם מגלים שהם צריכים להתמודד עם אנשים וקבוצות אחרות שאיבדו את דברים בסיסיים כמו אנושיות ומוסר והם מנסים להרוג אותם בדרך מקורית אחרת, דבר שמכריח אותם כמובן להילחם כדי לשרוד וחוזר חלילה.
בהתחלה זה היה עוד מרגש ומלהיב, אבל עם הזמן מכיוון שכבר ראינו את החבורה של ריק מתמודדת עם כל כך הרבה זומבים וחבורות עויינות אחרות, הפכנו להיות אדישים וקשה להלהיב אותנו מקרבות שגרתיים מול מהלכים ועויינים אחרים. לצערנו מה שיוצרי הסדרה החליטו לעשות במקום לייצר עניין אמיתי שיקדם את העלילה לכיוונים חדשים, הם החליטו ללכת לכיוון של למתוח את גבולות הזעזוע של הצופים וכך סביר להניח נולד הרעיון לסיום הטרגי והמזעזע של גלן (ואברהם) מידיו של ניגן (ג’פרי דין מורגן) ולוסיל.
בעונות הראשונות עוד היו לנו תקוות שיוצרי הסדרה יודעים לאן הם מנווטים את עלילת המתים המהלכים ואפילו הגזמנו לחשוב שאולי נקבל תשובות בסיסיות כמו איך התפרצה מגפת המהלכים, אך הזמן חלף, התשובות בוששו לבוא ובמקום זה קיבלנו מעגלי עלילה משעממים שרק גרמו לנו להתעייף מהסדרה ומנעו ממנה להתפתח לכיוונים חדשים שעדיין לא קיבלנו ממנה.
ריבוי קווי עלילה
העלילה של המתים המהלכים היתה בעונות הראשונות יחסית פשוטה לצופים, כאשר ריק, דריל, גלן וכל שאר החברים היו יחד רוב הזמן ולא היו מספר מוקדי התרחשויות במקביל בעלילה. עם הזמן התווספו עוד ועוד קבוצות שממוקמות באיזורים שונים והחל מהעונה השמינית יש שישה מוקדי התרחשויות עיקריים שהם: אלכסנדריה, ההילטופ, אושן סייד, הממלכה, המקלט ומגרש הגרוטאות.
על מנת לנהל מצב בו יש לסדרה הרבה דמויות וקווי עלילה אפשר לקדם בכל פרק קצת את הדמויות ואת קווי העלילה שלהם (ממש כמו במשחקי הכס) עד שמגיעים לעונות מתקדמות ושם הדברים מתחילים להתחבר, אבל המתים המהלכים בחרו לתת לנו לא מעט פרקים בהם מתמקדים פרק שלם באירועים של מספר מצומצם של דמויות (ראו ערך מורגן, יוג’ין, סשה, טארה – כולם קיבלו פרקים מלאים שהוקדשו ברובם להם) וכתוצאה מזה הדבר גרם לנו לאבד ריכוז ולא מעט פעמים לשכוח את הרצף העלילתי והאירועים שקרו לדמויות שלא התמקדו בה בפרקים האחרונים.
חוסר הגיון מוחלט בקבלות החלטות
בשתי העונות האחרונות של הסדרה הרגשנו לא פעם שמנסים בכוח לייצר קליף האנגרים שישלחו אותנו לפגרת אמצע העונה או סוף העונה עם סימני שאלה מהדהדים שייצרו טירוף מעריצים לקראת העונה החדשה. הסיום של העונה השישית בה לא חשפו בפנינו את זהותה של הדמות שניגן הרג הרגיש מאולץ, נתנו לנו להמתין חודשים ארוכים עד שלבסוף קיבלנו את התשובה. היוצרים של התכנית רצו לייצר שיח ובאזז סביב הסיום והדמות ממש כמו מה שעשו בסיום העונה החמישית של משחקי הכס עם ג’ון סנואו.
הדוגמה הטובה ביותר היא מה שעשו לדמותו של גלן (סטיבן יאון) – לא הבנו עד עכשיו איך המוות של גלן שירת את העלילה של הסדרה, זה רק גרם למפלס העצבים של הצופים לעלות. הרי במשך כמה פרקים במהלך העונה השישית ניסו לגרום לנו לחשוב שגלן מת בצורה מזעזעת ממש מידי המהלכים ולבסוף הביאו טוויסט שהוא יצא חי בנס רק כדי להרוג אותו בסיום העונה השישית באחת הדרכים הכי מזוויעות שהיו אי פעם לדמות ראשית בסדרה.
למה להתעלל ככה בצופים שלכם? בשלב הזה כבר היה נראה שהסדרה הורגת את הדמויות הראשיות שלה רק בשביל לייצר רייטינג גבוה יותר ולא כדי לקדם את העלילה והסיפור הגדול.
בנוסף להחלטה ההזויה להיפרד מגלן קיבלנו לאחרונה עוד סטירה עם הצד המעליב, בפרק היציאה לפגרה של העונה השמינית, בו גילינו שקארל (צ’נדלר ריגס), אחת הדמויות האהובות בסדרה, ננשך על ידי מהלך וככל הנראה ימצא את מותו הבלתי נמנע. הקטע המרגיז באמת הוא שזה בכלל בכלל לא תואם את השתלשלות האירועים בקומיקס של המתים המהלכים ואין למהלך הזה שום תרומה מלבד לסחוט את הרגשות שלנו בצורה הזולה ביותר על מנת להרוויח רייטינג ובאזז סביב המותג.
המהלך הזה גרם להתקוממות של מעריצי הסדרה ברשתות החברתיות שאפילו פתחו עצומה שקראה לרשת AMC לפטר את המפיק בפועל של הסדרה בעונה הנוכחית, סקוט גימפל. מעל 80,000 אנשים חתמו על העצומה. לבסוף הרשת החליטה להעביר את גימפל למשרת אחראי תוכן ראשי ובמקומו לאייש את תפקיד המפיק בפועל לאנג’לה קאנג.
הדמויות שטוחות
בתור התחלה נשווה את שתי דמויות הנבלים ניגן והמושל. כל הסיפור עם המושל היה בעונות 3+4 מהתחלה ועד סופו. תוך כדי למדנו על סיפור הרקע של המושל, איך הוא הפך להיות מי שהוא, למדנו על מה שקרה לבת שלו, אותה הוא שמר בתור מהלכת מחמד וכל הפרטים הללו עזרו לנו להבין את המניעים שלו, מעוות ככל שיהיה.
הדמות שלו היתה דמות עם עומק מסוים. אבל לשם השוואה נסתכל על ניגן שנמצא איתנו יותר זמן מהמושל, כבר כמה עונות ועדיין לא מתכנן ללכת, בזמן הזה לא סיפרו לנו על דמותו של ניגן דבר, מעבר לזה שהוא ממש אוהב להכאיב לאנשים ולקבל את מה שהוא רוצה. שזה נהדר מבחינת אקשן ומתח אבל אי אפשר לבנות על זה סדרה שתרוץ לאורך זמן.
באותה נשימה אפשר גם לתת הרבה דוגמאות לדמויות משניות טובות (בת’ גרין, טייריס, סשה, ג’סי אנדרסון, בוב ועוד) שפיתחו אותם קצת ופשוט וויתרו עליהם כאילו מדובר בקורבנות שחייבים להעלות על המזבח. ואי אפשר שלא להתמרמר מהצד השני של המטבע על ההחלטה ההזויה להמשיך את קו העלילה של דמויות כל כך מעצבנות ומבאסות כמו האב גבריאל ויוג’ין, שבקלות יכל לזכות בפרס הדמות הכי מעפנה שמישהו אי פעם חשב עליה, לצערנו אין פרס כזה אבל אם היה הוא היה לוקח בהליכה.
אין יד אחת שמנווטת לאן הולכת הסדרה
לאורך העונות של המתים המהלכים באו והלכו במאים ומנהלים שראו בצורה שונה את הדרך שבה הסדרה צריכה להתקדם. בעונה הראשונה היה זה הבמאי המוערך פרנק דרבונט (“חומות של תקווה”, “גרין מייל” ועוד) שעיבד את סדרת הקומיקס של רוברט קירקמן לכדי הסדרה “המתים המהלכים” ותפס את תפקיד המפיק בפועל של הסדרה, אך מיד לאחר העונה הראשונה רשת AMC פיטרה אותו משיקולים פיננסיים. לאחר מכן כיסא המפיק בפועל של המתים המהלכים התחלף מספר פעמים לאורך העונות.
קבלת ההחלטה הזאת כבר אחרי עונה אחת השפיעה בצורה ניכרת על הסדרה, שיכלה להיראות אחרת לגמרי אם פרנק דרבונט היה נשאר בעמדת המפיק בפועל. סתם לשם השוואה ניקח סדרת להיט אחרת שכבר רצה 7 עונות (ועונה שמינית ואחרונה בדרך) – משחקי הכס, שם לאורך כל עונות הסדרה המפיקים בפועל היו דיוויד בניוף ו- ד.ב. וייס שעשו שם עבודה מדהימה כשהם קיבלו את החופש לעבד את הסיפור כמו שהם רואים לנכון, דבר שלעיתים קרובות חרג מגבולות הספרים עליהם התבססה הסדרה (וברשותכם נתעלם מהעונה האחרונה של משחקי הכס).
רגע לפני סיום מוזמנים לענות על שאלה קטנה
במידה ועלתה לכם שאלה בנוגע לתוכן שקראתם בכתבה מוזמנים לפנות אלינו למייל [email protected] ונשמח לעזור לכם.
- החידון השבועי – 15 שאלות טריוויה שיבחנו את הידע הכללי שלכם - 20 באפריל 2024
- 15 שאלות טריוויה שיבחנו את רמת הידע הכללי שלכם - 13 באפריל 2024
- הסדרות הכי טובות בכל הזמנים | על פי דירוג IMDb - 12 באפריל 2024
לייק לפטריה בפייסבוק