מיד תעברו לכתבה...

דלג
פרסום קריאייטיב ותופעות רשת

שמע בדיחה: רוסי אחד עם חמוס עומד על עקבים ברמזור (ביקורת)

בכל פעם שאני מתיישב אל מול תוכנית טלוויזיה ישראלית וצריך לכתוב עליה טור ביקורת אני עושה הפרדה בדרך החשיבה שלי. כדי לשפוט יצירה מקומית בדרך הנכונה, לדעתי, יש לפצל את הביקורת ל-2: פעם אחת לשפוט את התוכנית על פי קריטריונים מקומיים, ישראלים ולהשוות לשאר התוכניות שיש לנו כאן בארץ, כאשר הפעם השנייה היא השוואה לתוכניות באותו הסגנון והז'אנר בחו"ל, או בקיצור – מארה"ב.

בדיוק את זה עשיתי אתמול בערב (חמישי) כאשר התיישבתי את מול הפרק הראשון בעונה הרביעית של 'רמזור'.

נעשה את זה קצר? בהשוואה לנוף הישראלי ולמוצרים הטלוויזיוניים שיש פה, 'רמזור' ממשיכה לשמור על המקום הראשון בפער. אין כמעט שום דבר מקומי שמתקרב לרמת הכתיבה של אדיר מילר ורן שריג, לאיכות המשחק של מילר, ליאת הר-לב, נירו לוי ושאר הקאסט הקבוע והמצוין. אם לשים את 'רמזור' ליד שאר ה"קומדיות" הישראליות, אין שום ספק שמדובר בעולם אחר של הומור וסדרה. מצד שני, מה זה בכלל "קומדיות" ישראליות? סברי מרנן? פולישוק? עבודה ערבית? נו שוין. אגב, מישהו יודע מתי 'הפרלמנט' חוזרת? זה טוב זה. 'רמזור' היא לחלוטין הראש לשועלים (ראש כפול, יחד עם 'הפרלמנט' כאמור) בז'אנר הקומי שלנו פה בזבת חלב ודבש.

וזה מאוד עצוב, כי עוברים להשוואה כללית יותר, השוואה לחומרים מחו"ל.

רמזור 1

אם 'רמזור' היא סיטקום, קומדיית מצבים "מהחיים", אז זה יהיה רק הוגן להשוות אותה לסדרות דומות, בארה"ב, דוגמת 'איך פגשתי את אימא' ו'משפחה מודרנית', למשל. עכשיו תנו לזה לחלחל רגע. אם אתם נמנים בין צופי הסדרות שציינתי, אתם בטח, כמוני, ישבתם אתמול מול הפרק ולא הבנתם מה קורה על המסך. יודעים למה? כי אתם רגילים לפאנצ'ים מפתיעים, הומור מקורי וחדש, דמויות עגולות (כאלו שיודעות לעשות ולהרגיש יותר מדבר אחד כל פרק), משחק ברמה הגבוהה ביותר וחידוש של משהו (כמעט) בין כל פרק ופרק. איפה זה היה אתמול?

אוקיי, חפר יצא עם עוד מישהי שונה ממנו בטירוף מה שהוביל לסיטואציות מצחיקות, איצקו סמרטוט ומירי סוחב לאשתו שטויות בכיסים כי אין לה כוח לצאת עם תיק. אני אפילו לא נכנס לסטיגמות המיושנות כל כך שהרכיבו את פרק הבכורה של העונה הרביעית. מעליב אותי לעסוק ברוסי שווה מאפיונר ו/או פאוץ'. כל הסיפור הזה נשמע לי כמו חומר ממש נחמד לסטטוסים בפייסבוק, לא לסדרה שלמה.

למרות שרואים שהושקעה מחשבה בכתיבת התסריט, הפאנצ'ים עברו אתמול בערב לינץ' טלוויזיוני, הם אולצו, כופפו להם את היד ואנסו אותם במשך חצי שעה של פרק. כל הפרק נבנה עבור הפאנץ' הסופי, מירי יענו גיי חה חה ולכותבים לא היה אכפת לצייר עולם הזוי כדי להגיע לאותו הפאנץ'. אדיר מילר היקר, בוא, לצאת לחתונה עם מכנס עור וחולצה מכופרת? חפר קונה עקבים ומגיע עליהם לחתונה? מה זה? מי מאמין לסצנות האלו? ילדים בני 16. זה מי שמאמין.

הגדלתי לעשות וביצעתי חיפוש על המילה "רמזור" בטוויטר, מיד בסיום הפרק ונחשו מה? אחוז כמעט בלעדי מהציוצים על הסדרה היו מבני נוער מתלהבים.

 רמזור ציוצים

אלוהים, כמה אימוטיקונים.

 אגב, גם מבדיקת פיד הפייסבוק שלי עולה מסקנה די דומה. פה ושם קולות מחויכים ומאושרים, אבל רוב החבר'ה הוירטואלים שלי עדיין בהלם ממה שראו. אני חלילה לא מנסה ל"אבחן" פה את קהל היעד של התוכנית, זה יהיה משהו בלתי אפשרי משתי סיבות: א' קטונתי מה אני מינה צמח מה אתם רוצים ממני? וב' המכנה המשותף של התוכנית הזו הוא כל כך נמוך ורדוד שהיא בעצם פונה לכולם, כולל חיות מחמד ועציצים.

אסכם את דעתי מנקודת המבט הגלובאלית, לא המקומית, אלא זאת של העולם הגדול – העולם שפתוח לכולנו, לא רק לי, רק צריך לדעת להדליק את הVOD  הנכון: כנראה ש'רמזור' תמשיך להביא רייטינג טוב, תגרור חיקויים בערבי בירה עם החבר'ה ובעיקר תמשיך להיות הקומדיה הטובה בישראל (יחד עם הפרלמנט, אמרתי כבר?). מי שאוהב הומור צפוי, דמויות צפויות ופאנצ'ים שעוברים התעללות תסריטאית ימשיך לצחוק מול מילר וחבורתו אבל, ככה אני רוצה להאמין, רק כי הוא עדיין לא נחשף לקומדיות אמיתיות. יגיע היום שהקהל הישראלי כולו יחשף לאיכות אמתית ואז יפסיק להשתולל על "הא זה בכלל לא חמוס זאת חולדה ענקקקקקק!". אמן.

לייק לפטריה בפייסבוק

תגובות
Loading...