בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר השעות אותן מבלה הישראלי הממוצע במקום העבודה. המצב הכלכלי, עליות המחירים והריבית הגואה עושים את שלהם. נתונים מראים כי תאונות רבות מתרחשות דווקא במסגרת העבודה. לכן, ככל שאדם נמצא יותר במקום העבודה, כך עולה הסיכוי שלו לצערנו להיפגע, חלילה.
אם זה לא חמור מספיק, צריך העובד הפגוע גם להתמודד עם טפסים ובירוקרטיה כדי לקבל את המגיע לו, וכל זאת בעת שהוא מתמודד עם ההשלכות הפיזיות של התאונה. כתבה זו נועדה לעזור לנפגעי עבודה לקחת את הצעדים הראשונים בדרך מסועפת זו ולוודא שהם מקבלים את מה שמגיע להם – ויפה שעה אחת קודם.
“למרבה הצער, הרוב המוחלט של הישראלים העובדים לא ממש יודעים מה לעשות כשאירוע כזה מתרגש עליהם,” אמרו לנו מומחים מטעם ‘זכותי’, חברה המתמחה במיצוי זכויות רפואיות. “כשדבר כזה קורה לאדם, גם אם הוא הכי בקיא בבירוקרטיה, הסרבול הפקידותי עלול להתיש אותו עוד בשלבים המוקדמים, ולהוציא לו את הרוח מהמפרשים. לכן, אנו אומרים: נכון, זה קשה, מעיק ומתיש. אבל לכל נפגע עבודה מגיע לקבל את מה שהוא יכול להיות זכאי לו. לא יעלה על הדעת שאדם יוותר על זכויותיו משום שלא נשארו לו כוחות נפשיים להילחם עליהן.”
ביום הפגיעה
ביום הפגיעה עצמו, זכאים עובדים המבוטחים בביטוח תאונות עבודה לקבל טיפול רפואי, כגון עזרה ראשונה, וכן אשפוז ראשון. הביטוח הלאומי מגדיר באופן מפורט מי נכלל במסגרת ביטוח תאונות עבודה, אולם ככלל מדובר בכלל השכירים והעצמאים (הרשומים במוסד לביטוח לאומי) בארץ, ולעתים אף מחוצה לה. הטיפולים יכולים להינתן ע”י כל גורם רפואי מוסמך הנמצא קרוב למקום הפגיעה (מגן דוד אדום, מרכז לרפואה דחופה וכו’). קופת החולים של הנפגע תממן פינוי באמבולנס, אם הדבר נדרש באותו היום.
המשך טיפול יינתן רק דרך קופת החולים של הנפגע ורופא המשפחה שלו. יש לציין כי נפגעי עבודה פטורים מתשלום השתתפות עצמית על הטיפולים הללו, אם יהיה בהם צורך. במידה והנפגע מעוניין בטיפולי רפואה משלימה בקופת החולים שלו, הוא עשוי להיות זכאי גם להם, במימון הביטוח הלאומי. כמו כן, הוא עשוי להיות זכאי להחזר תשלום על טיפול שיניים שהוא ביצע באופן פרטי, אם הטיפול קשור לתאונת העבודה.
לא להתמהמה עם דמי הפגיעה
במקרים מסוימים של תאונות עבודה חמורות יותר, יורד כושר העבודה של הנפגע, או שהוא מגיע למצב שהוא כלל אינו מסוגל לעבוד יותר. לכן קיימת האופציה של ‘דמי פגיעה’. פיצוי זה ישולם על ידי ביטוח לאומי לנפגע עבור כל התקופה בה עבד פחות מהרגיל, או לא עבד כלל, עד לתקופה מקסימלית של 13 שבועות. תקופה זו כוללת שבתות וחגים. על מנת להגיש בקשה לדמי פגיעה, על העובד להצטייד מבעוד מועד בטפסים אלו:
- אישור רפואי על הפגיעה בכושר העבודה.
- תעודה המעידה על אי-כושר עבודה ממרפאה לתאונות עבודה או מהרופא המטפל. על תעודה זו לפרט את הפגיעות והתקופה בה לא יוכל העובד לעבוד באותם האופן והאינטסיביות שעבד עד ליום התאונה.
כדי להבטיח את מירב דמי הפגיעה האפשריים, יש להגיש את הבקשה עד שנה מיום התאונה. הגשה מאוחרת עלולה לפגוע בזכאות העתידית של התובע.
הדרך ארוכה ומפותלת
כמובן, היריעה קצרה מלהכיל את כל הפיתולים וה’סמטאות’ הנמצאים לפני אלו שעברו תאונת עבודה, אך אלו הם הצעדים הראשונים, והקריטיים ביותר. “ביצוע מהיר ומדויק של הפעולות הראשוניות יכול להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה. לכן חשוב לא לתת לזכויות ‘לצבור אבק’ בזמן שהשעון מתקתק,” סיכמו המומחים מטעם ‘זכותי’. “אולם, לצערנו, זה לא תמיד מספיק. הבירוקרטיה מקשה וגורמת לאנשים רבים פשוט לוותר על המגיע להם, וזה לא מתקבל על הדעת. ‘זכותי‘ כאן למען האזרח הישראלי, כדי לוודא שהוא יקבל את המגיע לו ללא יוצא מן הכלל.”
- מה עושים עם בעלי החיים כשטסים לחול? - 16 באפריל 2024
- חדשנות במחיר נגיש: המדריך המלא לבחירת ארונות אמבטיה זולים - 15 באפריל 2024
- מדרסים אורתופדיים: הפתרון לבעיות כפות רגליים - 12 באפריל 2024
לייק לפטריה בפייסבוק