אופוריה חזרה עם פרק ספיישל חדש וזה מה שחשבנו עליו

הסדרה אופוריה חזרה עם פרק ספיישל לחג המולד שהיה שונה מאוד ממה שיוצרי הסדרה הרגילו אותנו בעונה הראשונה וזה מה שחשבנו על הפרק.

הכתבה כוללת ספויילרים לסדרה אופוריה (פרק ספיישל ראשון ששודר בתאריך 6.12.2020).

פרק הספיישל הראשון של ‘אופוריה’ (“Trouble Don’t Last Always”) היה שונה מאוד ממה שיוצרי הסדרה הרגילו אותנו בעונה הראשונה ואי אפשר היה להתעלם מהעובדה שהפרק הושפע רבות מהקורונה, הריחוק החברתי ואווירת הדיכאון הקיומי הכללי של 2020 שהשתלבה בצורה מושלמת עם הלך הרוח של רו (זנאדיה).

בניגוד לעונה הקודמת שאופיינה בצילומים מהירים, סצנות פרועות, שימוש בסמים, מסיבות והרבה תיכוניסטים צמודים אחד לשני, הפעם קיבלנו פרק עם טמפו איטי, לוקיישן אפלולי של דיינר מרוקן מלקוחות ושיחת עומק של שני אנשים שאין להם ממש לאן ללכת בערב חג המולד ומדברים על התמכרות, חיים ואובדן.

רו נמצאת במצב נפשי לא פשוט אחרי הפרידה מג’ולס והחזרה לשימוש בסמים, היא מנסה בהתחלה להציג עסקים כרגיל, מספרת שהיא נמצאת באיזון, אבל זה לא עובד על עלי (הספונסר/תומך שלה מקבוצת הגמילה שלה), שיש לו ניסיון אישי נרחב עם התמכרות והכחשה. הוא גם מבין שרו לא סתם היתה יוצרת איתו קשר במטרה להיפגש בערב חג המולד אם הכל טוב בחיים שלה.

אנחנו מבינים במהלך השיחה שההפסקה של רו מסמים היתה כרוניקה של כישלון ידוע מראש כשהיא מודה בפני עלי שהיא שמרה כל הזמן בצד כדורים למקרה שתצטרך אותם ו/או שתתחרט על המהלך של הגמילה. זה היה ברור שאם העניינים שלה עם ג’ולס יעלו על שרטון או יקרה משבר כלשהו בחייה היא תמצא את הסיבה שלה לחזור לסמים. היא אומרת לו שהיא לא באמת רוצה להפסיק להשתמש, והם נכנסים לשיחת עומק על הסיבות להתמכרות, ההשפעה שלה על האישיות וההתנהגות שלנו.

עלי מנסה לעשות לרו כיול מחדש, הוא לא פותר לה את הבעיות אבל הוא גורם לה להבין שההתנהגות שלה מושפעת בצורה לא מבוטלת מההתמכרויות שלה, מהמחלה שלה, כמו לאיים על אמא שלה שהיא תהרוג אותה. היא שופטת את עצמה, על הפעולות הללו אך היא אינה משייכת את זה ל”מחלה שלה” – ההתמכרות שלה, אלא משייכת את זה לאופי שלה. עלי עוזר לה להבין שאם היא מרגישה רע על הדברים הללו ושהיא יודעת שככה לא צריכים להתנהג עם אנשים שאוהבים, זה מעיד על כך שהיא לא בן אדם כזה, וההתמכרות שלה גורמת לה להגיע למקומות השפלים האלה, לכן היא צריכה את לסלוח לעצמה ולהבין שאפשר עדיין לנסות ולתקן את הדברים הללו.

רו מספרת לעלי שהבעיה שלה עם השלבים של נרקומנים אנונימיים זה לא השלב הראשון (להסכים עם העובדה שאתה חסר אונים מול הסמים) אלא השלב השני שהוא להבין שיש כוח גדול יותר מאיתנו שיכול להחזיר אותנו לשפיות והיא לא מאמינה בשום דבר ובטוח שלא באלוהים. היא מלגלגת וכועסת על עלי כשהוא מנסה לתת לה את הטיעון שאם אלוהים לא היה מאמין בה היא לא היתה נושמת עכשיו, ומקשרת את זה לאובדן של אבא שלה, דבר שהוא השורש לכעס שלה על העולם, לחוסר האמונה שלה ולהתמכרות שלה.

מה שעזר לעלי בסופו של דבר להתנקות זה שינוי רדיקלי פנימי רוחני שהוא עשה בחיים שלו שכלל בין היתר המרה לאסלאם. הוא לא מעודד את רו להתאסלם אך הוא מנסה להסביר לה שהיא צריכה שינוי רדיקלי בהלך הרוח שלה, מהפכה פנימית רוחנית שתעזור לה להשתנות. הוא מגדיר את זה “להאמין בשירה” שזה סוג של אידאל או משהו נשגב שהיא תמצא שימקד אותה ויעזור לה לחזור לשפיות.

עלי חושף בפניה חלק קטן מסיפור ההתמכרות האישי שלו, הוא לא מושלם, ההתמכרות לקחה גם אותו למקומות לא טובים. הוא מספר לה ששנא את אביו ורצה להרוג אותו בילדותו כי הוא היה מכה את אמא שלו. ההתמכרות של עלי הביאה אותו בדיוק לאותו מקום כשהוא נתן לאשתו מכות מול הבנות שלו, דבר שגרם להם לקרע ביחסים שלהם עד היום. אך גם מהמקום הזה שהוא מגדיר שפל המדרגה לקח לו להתנקות עוד תקופת זמן לא מבוטלת, כי תמיד מגלים שיכול להיות גם מקום נמוך יותר מהמקום שנמצאים בו.

 

לקראת סיום המפגש שלהם רו מספרת שהיא מבינה את כל מה שעלי אמר לה, שהיא אפילו מסכימה עם רוב הדברים אבל היא פשוט “לא מתכננת להישאר כאן הרבה זמן”, משפט שנשמע מאוד מהורהר ואובדני, היא אומרת לו שהיא לא רוצה להיות חלק כל הדברים הרעים שיש בעולם הזה.

הוא שואל אותה “איך תרצי שאמא שלך ואחותך יזכרו אותך?”. רואים שהיא נמצאת בסערת רגשות ואחרי מחשבה ארוכה היא עונה לו “מישהי שניסתה להיות מישהי שהיא לא הצליחה להיות”. הוא רואה את המצב הנפשי הרעוע שהיא נמצא בו,  מחזיק לה את היד ואומר לה שיש לו אמונה בה. הוא מרגיש את העצב שלה ומבין שהיא צריכה מישהו שיאמין בה, גם אם היא לא מאמינה בעצמה. הם יוצאים מהדיינר והפרק מסתיים בנסיעה שלהם בקלוז-אפ על פניה של רו מבעד לשמשת המכונית.

אישית מאוד אהבתי את הפרק הזה למרות השוני הרב שלו ממה שהכרנו עד היום מהסדרה, הפרק נתן לנו זווית עמוקה נוספת על דמותה של רו, נפש מיוסרת שמנסה לקרוא לעזרה, למישהו שיציל אותה מעצמה, מההתמכרות שלה, מההרס העצמי, התחושה שבקרוב הכל ייגמר והקול שאומר לה שהיא לא מתכננת להישאר כאן יותר מדי.

נקודה לציון שגרמה לי לתהות האם מדובר בנבואה שתגשים את עצמה בעונה השנייה היתה השיחה הקצרה עם המלצרית בדיינר שסיפרה שהיא היתה חייבת לא להיות במערכת יחסים כדי להתמקד בגמילה שלה, היא הבינה שאין לה כוח להתמודד עם שניהם והיא רצתה להיגמל. אולי גם רו תבין שהקשר שלה עם ג’ולס זה לא דבר טוב עבורה עכשיו, כשהיא במקום ממש לא טוב בחיים שלה.

מעניין אם פרק הספיישל השני שצפוי לעלות לשידור ב-24 לינואר וצפוי להתמקד בדמותה של ג’ולס יהיה באותו קונספט אינטימי מינימליסטי בדומה לפרק הזה. לכאן או לכאן אני כבר ממש מצפה לראות אותו.

מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו ‘מכורים למסך‘ להמון המלצות של סרטים וסדרות שאסור לפספס

מומחה לקידום אורגני ויוצר תוכן ותיק בעולמות טכנולוגיה, צרכנות, סקירות והשוואות מוצרים, פנאי ובידור.
במידה ועלתה לכם שאלה בנוגע לתוכן שקראתם בכתבה מוזמנים לפנות אלינו למייל [email protected] ונשמח לעזור לכם.

לייק לפטריה בפייסבוק