פרסום קריאייטיב ותופעות רשת

פטריה ישראלית: ראיון עם ברק בן שמעון

פטריה ישראלית

הפטריה בשיתוף יובל אורן, סטודנט לקופירייטינג ב"בצפר", מגישים לכם את הכתבה הרביעית בסדרת 'פטריה ישראלית'. במסגרת המדור נתפוס לשיחה חברית דמויות מסקרנות מעולם הפרסום, הקריאייטיב והמדיות החברתיות בארץ. הפעם: ברק בן שמעון, מנהל ניו מדיה, צעיר מבטיח בתחום הדיגיטל, אושיית פייסבוק ואינסטגרם ואחד האנשים היותר מיוחדים שניתן לפגוש במרחבי הרשת.

ברק בן שמעון

ברק: "בסופו של דבר, הכל מגיע מהילדות. גם העניין הזה של 'מצויינות'. חווית החיים שלנו כילדים מאוד משפיעה על האדם המבוגר אליו נרצה לגדול. שווה להקדיש שניה למחשבה – האם גדלנו לאדם שרצינו להיות? ויותר מזה, מהנקודה הבוגרת יותר שאני נמצא בה כיום אני ממשיך לשאול את עצמי -איזה אדם אני רוצה להיות כשאגדל? ברגע שמציבים יעד ומטרה, באמצעות חשיבה שקולה והשראה – הדרך לשם נראית סלולה ובהירה."

הרבה מאוד מהתובנות והחוויות המעצבות שלו חווה ברק בן שמעון (27, תל אביב) בשנות ילדותו בירושלים. ברק הוא צעיר המרואיינים שהתארחו במדור שלנו ומההיכרות הקרובה שלי איתו אני יכול להעיד עליו הרבה כאדם שאפתן וכריזמטי מאוד מצד אחד אבל גם כזה שמדבר מתוך שלווה פנימית עמוקה ואמיתית מהצד השני. התובנות שלו בדרך כלל מאפיינות אנשים מבוגרים בהרבה.

ברק: "לאורך חלק משמעותי מאוד בילדות שלי, מגיל שלוש עד גיל שלוש עשרה – הרכבתי משקפיים. בדיעבד, המשקפיים האלו היו המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים. אצל מבוגרים שנתקלו בי נוצרה תגובה מאוד אמפטית, ומנגד זכיתי ליחס שלילי ולגלגני לעיתים מהסביבה של בני גילי. זה מצחיק לראות איך אביזר קטן זוכה לתגובות משני הקצוות. המשקפיים היו קושי ומכשול שיכל לרסק אותי או לבנות אותי. מצד אחד – לא להיכנע ולהילחם על המקום שלי, ומצד שני להטיל ספק באהבת החינם שקיבלתי מהסביבה הבוגרת."

אתה מגדיר את עצמך אדם טוטאלי?

ברק: "טוטאליות היא מושג קצת חמקמק מכיוון שהיא מגיעה בכמה וריאציות. יש טוטאליות שמגיעה ממקום של תמיכה וסיוע. אני חושב שמאוד קל להיות טוטאלי במקום הזה. כבני אדם קל לנו מאוד להתגייס למען מישהו אחר ולהיות שם בשבילו אפילו אם הוא זר לנו. אמפתיה היא בילט-אין בתוכנו. הטוטאליות האמיתית והחזקה יותר לדעתי מגיעה ממקום של קבלה ופרגון דווקא בתקופות הטובות של כל אחד מאיתנו. כשהאנשים הקרובים לנו חווים חוויות של הצלחה גדולה – כלכלית, אישית, או סתם רגע שיא גדול – המבחן האמיתי בעיניי הוא עד כמה באמת נוכל לפרגן ולהכיל ולתת את ברכתנו לאושר שלהם? זו שאלה שהרבה פעמים קשה לנו לשאול את עצמנו אבל היא מהותית לדעתי."

עד כמה אתה טוטאלי לעצמך?

ברק: "מאוד. טוטאליות לעצמך היא בעצם נאמנות לעצמך. כשאתה מקפיד להיות נאמן לעצמך אתה אדם שלם יותר, מסופק יותר. חשוב שנהיה קודם כל טובים ושלמים עם עצמנו. אדם מתנהל בצורה  הטובה ביותר כשהוא מוצא בתוכו את הכוח הפנימי שלו. את הכח הזה כל הזמן צריך לשמר ולתחזק והוא כבר יוצא החוצה בלי שיש לנו שליטה על זה."

אילו עוד ערכים כאלו – פרסונליים – הם חשובים ומשמעותיים עבורך?

ברק: "אני מאמין שיש שלושה ערכים כאלה שמעידים הרבה ומוספים להון האנושי של האדם. מוזיקה, ספורט, ותקשורת. מוזיקה היא האומנות  – שפה פנימית שמדברת את ואל הנפש של כל אחד מאיתנו. המקום שבו הרבה דברים שאנחנו מרגישים יכולים לקבל ביטוי. אני מאמין שהעיסוק במוזיקה, גם כיוצרי מוזיקה וגם כידענים – הוא כוח ויכולת גדולים מאוד  שגורמים לנו להיחשף להרבה גוונים של רגש ואמת אצל בני אדם. מוזיקה היא צורת תקשורת אנושית מאוד חכמה מצד אחד ופשוטה ובסיסית מהצד השני. היכולת שלנו ליהנות ממנה וליצור אותה מעוררת אצל כל אחד מאיתנו גוונים שונים ובלתי צפויים באישיות שלו.

הערך השני, הספורט, קשור לכאורה יותר לכוחו הפיזי של האדם. אני מאמין שכל אדם צריך לעסוק בפעילות ספורטיבית. כל סוג של ספורט, יחידני, קבוצתי, חובבני או תחרותי-מקצועי, העיקר לגשת למקום הספורטיבי שאתה הכי יכול להתחבר אליו. הספורט שובר לגוף שלנו את השגרה הפיזית  דבר שמביא אוטומטית לאימוץ הרגלי אורך-חיים בריאים כמו שינה סדירה ותזונה מאוזנת. כך, בלי שנשים לב מצליח הספורט למלא אותנו בפרצי השראה, לחזק את הביטחון בעצמנו ובכלל מאפשר לנו להגביר את היכולת שלנו בכל תחום. האסימונים הכי טובים שלי יורדים בזמן אימון"

התחום השלישי הוא תקשורת. את התחום הזה אימצתי לאחרונה לאור הכלים הרבים והחשיבה שהתפחתה פלאים בתקופת לימודיי. אני מאמין שכל אדם צריך להבין את התקשורת בכלל והתקשורת הדיגיטלית במיוחד. תקשורת זה מקום לביקורת, הטלת ספק, ואפילו פילוסופיה. התקשורת עוזרת לנו להבין פערים שונים בין מציאות לדמיון, בין האמת לייצוג. מעבר לזה הרי ברור שהעתיד שלנו טמון בתהליכים החברתיים שקורים ברשת. זה המקום שהדברים הגדולים קורים בו כיום וההשפעות של הדיגיטל גדולות ועוצמתיות מאוד. "

על אינסטגרם: "זה יכול לחבר שני אנשים בתל אביב בדיוק כמו שזה יכול לחבר אלינו אנשים מיפן"
על אינסטגרם: "זה יכול לחבר שני אנשים בתל אביב בדיוק כמו שזה יכול לחבר אלינו אנשים מיפן"

אני מרגיש שאתה מבטא גישה מאוד שקטה ופשוטה לחיים.

ברק: "זו בדיוק הגישה שלי. כשיש לנו כר פורה ותומך לצמוח ממנו, כשאנחנו מחוברים לנפש שלנו ולעצמנו ושומרים על אורח חיים בריא ופעיל – אנחנו ממצים את הפוטנציאל האנושי הטמון בנו ומכאן כבר נעוף גבוה. זה הכרחי כדי להצליח להסתכל החוצה, על אנשים אחרים, מנטורים, על תהליכים חברתיים – ולהבין היטב את הדקויות של מה שמסביבנו."

כשאתה מדבר על הדיגיטל נדלק לך אור בעיניים.

ברק (צוחק): "אני מרגיש בבית כאן. הרשת גרמה לי להיות רגיש יותר. לחשוף צדדים אחרים בי. אני מרגיש שהתבגרתי לתוכה ממציאות של אין למציאות של יש."

עד כמה אפשר ללמוד על אדם מהפעילות שלו ברשת?

ברק: "הרשת היא נדבך נוסף לחוויית החיים שלנו. עוד עולם שלם של קיום בו לכל דבר כמעט יש חיות. אני חושב שאפשר להכיר טוב יותר אדם כאשר מכירים גם את הפעילות שלו ברשת. אני מגלה הרבה פעמים צדדים חדשים אצל אנשים מאוד קרובים אך ורק בזכות הרשת. אבל אני לא מאמין שאפשר לתקוף את זה מהכיוון ההפוך. כלומר, אי אפשר להכיר במקצת את אישיותו של אדם דרך הפעילות שלו ברשת בלבד."

ועדיין יצא לך להכיר כמות לא מבוטלת של אנשים בפייסבוק.

ברק: "אבל רוב החברים שהכרתי דרך הפייסבוק הגיעו דרך מעגלים ורקע דומים יחסית לשלי. בהיבט הזה נדמה לי שהאינסטגרם מגלם בצורה חזקה יותר את ההבטחה הגלומה של הרשתות החברתיות  – היא באמת מאפשרת יצירת קשרים בין-לאומיים ולא רק בטווח הלוקאלי. אני מודה, לקח לאינסטגרם זמן לשכנע אותי, זה כמו "אהבה שניה" אחרי האהבה הגדולה שלי לפייסבוק, אבל בסופו של דבר נשביתי בקסם. בעידן המודרני החיים הפכו להיות יעילים מדי, על גבול הסטריליות החברתית. האינסטגרם נתן מקום לערך אנטי-קפיטליסטי – שוטטות."

6122_10151270772488423_656135794_n

אתה מסתכל על הסביבה שלך אחרת?

ברק: "הפסקתי להסתכל והתחלתי להתבונן, ממקום של חשיבה וחיפוש. חיפוש אנשים, חיפוש הזדמנויות, חיפוש כוחות. הרחוב נראה אחרת, העיר נראית אחרת. כל יציאה מהבית יכולה להיות אוצר של חוויות והזדמנויות. מעבר לשינוי התפיסתי הזה מדובר גם במדיום ויזואלי שמייפה את העולם ומאפשר לנו לחוות אותו דרך גוונים וצבעים אחרים, גם כאלו שמגיעים מתוך עצמנו וגם כאלו שמגיעים מהקצוות השונים של הכפר הגלובלי .יש כאן מוטיבים חזקים של תרבות הריאליטי והאינסטנט. נכון, התרבות הזו מכתיבה גם קצב גבוה ומהיר  ומעודדת כשרונות שונים שלא תמיד נחוצים. כך למשל כשרון שירה וכוכבות הפך לחלומם של מליוני ילדים ברחבי העולם. באינסטגרם, היכולת לבנות כשרון מתוך טכנולוגיה היא כמו יצירת שפה חדשה. לפני כמה מאות שנים המוזיקה היתה נחלתם של מביני דבר ועניין בלבד (אופרות וקונצרטים היו נגישים למעמד הגבוה בלבד), אבל השנים שחלפו גרמו לה להגיע ליותר אנשים, ולגעת ולסחוף סגנונות נוספים שחיברו יותר ויותר אנשים בשפה המשותפת. גם תרבות הצילום הושפעה מהאינסטגרם בצורה הזו והיא התרחבה ונתנה במה וביטוי לכמות אדירה של כשרונות שלא יכלו לצאת קודם לכן."

אני חושב שדווקא מתוך הפשטות הזו האינסטגרמרים הרימו את הראש והתחילו לראות גם אחד את השני.

ברק: "אפילו אתה ואני – שנינו ירושלמים לשעבר, המעגלים החברתיים שלנו נשקו אחד לשני, ונכון שעברו הרבה מים בנהר מאז, אבל ההיכרות האמיתית שלנו היתה דרך האינסטגרם. מכיוון שאנחנו נחשפים לאנשים במקומות מאוד ייחודיים בחיים שלהם, אנחנו יכולים להתחבר אליהם יותר, לזווית הייחודית של כל אחד על העולם. זה יכול לחבר שני אנשים בתל אביב בדיוק כמו שזה יכול לחבר אלינו אנשים מיפן, קנדה או איראן."

איפה העוצמות האלה של הרשת פגשו את ילד-המשקפיים הירושלמי שהיית?

ברק: "נדמה לי שכלל החוויות והכלים שהצטיידתי בהם לאורך השנים פיתחו את צורת ההסתכלות שלי על השינויים שקורים בעולם התקשורת והדיגיטל. החדשניות שבו לפעמים קשה לעיכול, כשהדוגמא הבולטת מהזמן האחרון היא סדרת המערכונים "בקיצור" שהוכנסה לעונה החדשה של ארץ נהדרת. ההפקה משובחת ואיכותית אבל נמצאת באכסניה שלא מתאימה לה, ולכן היא לא מקבלת את ההתייחסות הראויה."

משתרבוס
"אחת הפעמים הראשונות שהרגשתי את העוצמות שבפייסבוק". פרויקט "משתרבוס"

איפה המקום של הפקות מהסוג הזה?

ברק: "לדעתי היוצרים היו מקבלים את היחס והביקורת הראויים אם המערכונים היו מתפרסמים תחת קורת הגג של Mako בלבד, כתוכן נוסף ואינטגרטיבי לתוכנית. לא נכון לפגוש תוכן באריזה אינטרנטית על מסך טלוויזיה. האינטרסים והאסטרטגיה של המהלך ברורים לכולם. נכון, המעורבים קיבלו הצעה שאסור לסרב לה ומדובר במקפצה והזדמנות ענקית, אבל אי אפשר להתעלם מתחושת הפספוס שבשיבוץ הלא נכון ובאי הפיצוח שהחטיא מעט את קהל היעד ופגע בפידבקים שהתקבלו."

איפה היו נקודות השיא שחווית עד היום ברשתות החברתיות?

ברק: "וואו. היו כמה. אחת הפעמים הראשונות שהרגשתי את העוצמות שבפייסבוק היתה בעמוד שפתחנו לפרוייקט ה"משתרבוס" (משטרת תרבות האוטובוסים) שעבדתי עליו בתקופת הלימודים שלי במכללה למנהל. הפרוייקט שלנו סחף אחריו הרבה מאוד גופים, חברת "דן", תאטרון "הבימה", מנהלי בתי ספר ששיתפו איתנו פעולה,  חברת הדרכות שהעבירה בהתנדבות סמינרים לנהגים וסתם אנשים טובים שרוצים לעזור. הרעיון הקטן שלנו שצבר תאוצה וגדל למימדים אדירים – הוא רגע מכונן שנחרט בזכרון שלי. נקודות השיא שלי באינסטגרם היו כשהפתעתם אותי לכבוד יום ההולדת שלי ועשיתם שימוש ייחודי במדיה הזו כשהפכתם את זווית הראייה בה מאדם אחד שמספר סיפור ומשגר אותו לאחרים – למצב שבו קבוצה שלמה מתגייסת ומספרת סיפור מתמשך למען אדם אחד."

איך נראה העתיד של דיגיטל לדעתך?

ברק: "לדעתי העתיד מורכב מקומבינציה של כמה מרכיבים – ביטוי פרסונלי שמאופיין בכנות וישירות, וחיפוש מתמיד אחרי ידע ותחומי עניין. שוטטות וחיפוש יכולים להתקיים בכל תחום. לפני עשר שנים, טרום עידן השיתוף באינטרנט, הייתי מבקש מחברים שלי שיכינו לי רשימות של שירים שהם אוהבים. זה בעצם היה כמו לשוטט במרחבי המוזיקה שלהם. למדתי בצורה הזו הרבה גם על המוזיקה וגם על החברים. החוויה הזו, היכולת הזו להרחיב אופקים, להאזין ולהתבונן – היא העוצמה האמיתית שמתאפשרת בדיגיטל והיא תשרת אותנו בעתיד."

פטריה אתר האינטרנט הכי טוב בארץ

פוסט בהפתעה

לייק לפטריה בפייסבוק

תגובות
Loading...