פרסום קריאייטיב ותופעות רשת

פטריה ישראלית: ראיון עם אברהם מאיה

הפטריה בשיתוף יובל אורן, סטודנט לקופירייטינג ב"בצפר", שמחים להציג מדור חדש באתר, 'פטריה ישראלית'. במסגרת המדור נתפוס לשיחה חברית דמויות מסקרנות מעולם הפרסום, הקריאייטיב והמדיות החברתיות בארץ. בבכורה הרשמית של המדור, אנו שמחים להציג בפניכם את אברהם מאיה, איש פרסום חרדי, מייסד תחום הניו מדיה והרשתות החברתיות של www.breslev.co.il. דף הפייסבוק של ברסלב ישראל מונה יותר מ-5000 אוהדים, ודף הפייסבוק הסופר-פעיל של גן האמונה מונה למעלה מ–45,000 אוהדים בארץ ועוד כ-80,000 אוהדים בעולם בעמודים השונים ב- 6 שפות זרות.
___________________________________________________________________________

לאחרונה קיימת איזושהי תחושה של שובע, תחושה ש"כבר ראינו הכל". התחושה הזו הובילה אותי לחפש כיוונים חדשים ואנשים חדשים, ובמדור הקרוב נחנוך סדרה של ראיונות עם אנשים מרעננים בענף הפרסום שיש להם איזושהי זווית חדשה על החיים.

בלי עיכובים מיותרים – תכירו את אברהם מאיה, בן 34 מירושלים, נשוי באושר ואבא לחמישה ילדים.

את אברהם הכרתי ב'בצפר' במהלך לימודי הקופירייטינג, וכבר מהמפגש הראשון קשה היה להתעלם ממנו. חזותו החיצונית, על שלל ביטוייה החרדיים, מושכת תשומת לב מאין כמוה, וכבר בשלב ההיכרות כשהתבקש להציג את עצמו – סיפר אברהם על פעילותו ברשת האינסטגרם. ברגע ההוא הניגודים שקיימים בו התחילו לצאת החוצה, והדרך משם עד החברות שנוצרה בינינו היתה מרתקת.

אברהם: "נולדתי בצפון תל אביב למשפחה חילונית. הייתי ילד סקרן ויצירתי מאוד, והיצירתיות שבי לא פרצה החוצה, לא הצלחתי לבטא את עצמי עד הסוף. כתבתי שירה וסיפורים קצרים – אחד מחבריי הטובים מאותה תקופה, בן עמית, אפילו פירסם את יצירותיו וקיבץ אותן לספר בשם '7 שנים בפיגור', אבל אני כתבתי בעיקר למגירה."

והמשיכה לעולם הפרסום?

אברהם: "התחילה כבר אז. משכו אותי בעיקר הפרסומות מחו"ל שנחשפתי אליהן בטלויזיה, אהבתי מאוד גם לצפות בסרטי ה'מייקינג אוף' של אותן הפרסומות".

עברו כמה שנים ואברהם הפך לצעיר תל אביבי מן המניין.

אברהם: "בשירות הצבאי שלי למדתי כמה ממקצועות המחשב, והמפקד שלי סחב אותי לעבוד באחד מהסטארטאפים אחרי שהשתחררתי. בשלב הזה הרגשתי שיש לי באמת הכל. עבודה נחשקת, חברים שהקיפו אותי מסביב לשעון, דירה בשדרות רוטשילד. יכולתי לאפשר לעצמי לחיות בכל דרך שבה ארצה לחיות."

נשמע שבאמת היה לך הכל אז.

אברהם: "היה לי הכל. השנתיים הראשונות היו שנתיים של בליינות, אבל אחרי שנתיים כאלה בלב תל אביב התחלתי להתמתן. הרגשתי שחסר לי משהו בחיים, חסרה לי משמעות."

אתה מתכוון לאמונה בבורא?

אברהם: "כן ולא, האמונה בקב"ה תמיד היתה, אבל נדמה לי שפשוט חסרה לי שלווה בחיים. מקום שבו ארגיש באמת שלם עם עצמי. בתקופה ההיא נחשפתי לכתבי ר' נחמן מברסלב והכרתי את הרב שלום ארוש שהכיר לי דרכים רבות שלאחר מכן הלכתי בהן ומצאתי בהן את השלווה. הרגשתי שמצאתי את הפורמולה שחסרה לי בכתבי ר' נחמן מברסלב, בדרך החיים הזו ובמנהגים שנלווים אליה".

לאיזה מנהג התחברת במיוחד?

אברהם: "להתבודדות כמובן. ההתבודדות היא למעשה תפילה אישית, שבה בכל יום למשך שעה האדם מתבודד עם עצמו ומנהל שיחה עם הבורא בשפתו. זהו בעצם סוג של תהליך של צמיחה והכרות אישית ובמהלך השיחה עם הבורא אנו "חופרים" בעצמנו, שואלים את עצמנו שאלות, לומדים על עצמנו ומגיעים לתובנות שבמשך המירוץ היומיומי אין לנו אפשרות לעצור לרגע ולהתכנס בתוך עצמנו כדי להגיע לאותם המקומות."

דרוש אומץ רב כדי לחקור את עצמנו לעומקים האלה.

אברהם: "בהחלט. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שבמידה ונעמיק בתוך עצמנו נפתח תיבות פנדורה שלא נרצה לפתוח אותן בהכרח, אבל לשמחתי ההתבודדות והידידות שנרקמה עם הרב שלום ארוש הצליחו לגרום לי להגיע למקום שבו הצלחתי להסתכל על החיים שלי בשלמות, להיות שלם עם עצמי ולאהוב את חיי, וכך גם את הסובבים אותי. "נראה לי שקונפוציוס  אמר פעם "תבחר עבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד אפילו יום אחד כל ימי חייך". חשבתי הרבה על המשפט החכם הזה, וכשהסתכלתי עליו ממקום של שלווה פנימית – כבר לא היה לי אכפת מהניגודים שיש בי. הרגשתי בבית, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית. אדרבא, הבנתי שעצם היותי "עוף מוזר" (לפעמים גם בעיני עצמי) – הוא היתרון שלי! מה שסת' גודין מכנה "פרה סגולה".

בעידודו של מורי, הרב שלום ארוש, פירגון מהמנהל שלי יוסף נחמה, הוקמו עמודי ברסלב ישראל וגן האמונה בכל השפות בהדרכתו האישית של אליאב אללוף וכך למעשה נסללה הדרך של חסידות ברסלב אל עבר העולם המודרני של הניו-מדיה והרשתות החברתיות. כך גם הגשמתי את החלום הישן להיות חלק מעולם הפרסום.

והדרך משם ללימודי קופירייטינג היתה קצרה?

אברהם: "החלטתי ללמוד כדי להתמקצע ולהצליח. אחרת מה היה גורם לאדם חרדי עם חמישה ילדים, מתגורר סמוך למאה שערים – להגיע פעמיים בשבוע לנמל תל אביב? באיזשהו מקום אני מרגיש גם סוג של שליחות אישית ושליחות חברתית להשתלב כאדם חרדי במסגרת חילונית. כמו שכתבתי בשיר – כשאנו נמצאים במקום של שלווה ואמונה בעצמנו, כשהנעל מתאימה – אין מניעה להתעסק במקומות זרים לנו. לא נחוש מאויימים או מאיימים.
זה גם מה שהקסים אותי בדרך של ברסלב, אולי, בדומה לדרכים מקבילות מהמזרח הרחוק, הוא בהרמוניה ובקבלה שבהן היא דוגלת. בדיוק מהסיבה הזו אתה ואני יכולים לשבת ולדבר על כל דבר שבעולם, למרות שאני אדם חרדי ואתה אדם חילוני, למרות שאנחנו נמצאים במקומות שונים בחיים שלנו, ופשוט להיות חברים."

זו נקודה שמאוד קשה לתאר אותה במילים. לאורך כל התקופה שאנחנו חברים מעולם לא הרגשתי מאויים. השקט הפנימי שלך איפשר לי להתקרב אליך ממקום מאוד רגוע ושליו, בדיוק כמו שאתה מתאר אותו, ודווקא כאן מעניין אותי לדעת עד כמה הגיחות הקצרות לעולם החילוני-ציני השפיעו עליך?
בכל זאת עולם הפרסום יכול להיות לפעמים מאוד ציני ובוטה.

אברהם: "נדמה לי שהצלחתי להישמר מההשפעות האלו. כאדם שלמעשה חזר בתשובה אני מרגיש שיהיה לי מאוד קשה, לדוגמא, לעבוד על בריף שיפנה לקהל חרדי.
במהות שלי ובצורת המחשבה שלי כנראה נשארתי קרוב לעולם החילוני, מין סוג של "חולם בספרדית" כזה. יהיה לי קל הרבה יותר לנתק את עצמי רגשית לכמה דקות ולפתח רעיון לקמפיין למוצר כביכול-פרובוקטיבי כזה או אחר.

אבל דווקא בלימודי הקופירייטינג זכיתי להכיר עוד שני מורים רוחניים שלמדתי מהם המון, רוני אפלבוים ועופר גולן. התחברתי במיוחד לתחום הכתיבה האסוציאטיבית של רוני אפלבוים ולשיטת 'דפי הבוקר'. הקווים המקבילים בכתיבה האסוציאטיבית ובהתבודדות מדהימים בעיני. לשבת ולכתוב, בכל בוקר במשך מספר דקות, את כל מה שעולה ברוחנו. לנקות את המאגרים, המחסנים, הרגשות, כדי שניתן יהיה לסדר את הכל בצורה טובה ויעילה יותר לאחר מכן. זה יפהפה בעיני. היכולת הזו גורמת לנו לדבר ולכתוב בכנות, בגובה העיניים. זה כלי חשוב שמאפשר לנו להיות פרסומאים טובים יותר, כותבים טובים יותר, וקודם כל בני אדם טובים יותר."

פטריה אתר האינטרנט הכי טוב בארץ

פוסט בהפתעה

לייק לפטריה בפייסבוק

תגובות
Loading...