יש סדרות שרואים פעם אחת, מתלהבים ושוכחים. ויש סדרות שחוזרים אליהן שוב ושוב, אחרי יום ארוך, כשחולים, כשצריך משהו ברקע או סתם כשמתגעגעים לחברים מהמסך.
סיטקומים הם הז'אנר המושלם לצפייה חוזרת: פרקים קצרים, דמויות שמרגישות כמו משפחה ובדיחות שמצחיקות גם בפעם החמישית. אלה 10 הסיטקומים שהכי כיף לראות מההתחלה, שוב.
המשרד (The Office, 2005)
הגרסה האמריקאית לסדרה הבריטית של ריקי ג'רבייס הפכה לאחת הקומדיות הכי נצפות בעולם, ועשרות שנים אחרי שעלתה היא עדיין מככבת ברשימות הצפייה.
סטיב קארל בתפקיד מייקל סקוט, המנהל הכי מביך שיש, יחד עם ג'ים, פאם, דווייט וכל החבורה מסניף "דנדר מיפלין" בסקרנטון, יצרו סדרה שבה כל צפייה חוזרת חושפת מבט מצלמה או בדיחה שפספסתם. תשע עונות, ואף אחת לא מרגישה מיותרת (טוב, כמעט).
חברים (Friends, 1994)
אין הרבה מה להוסיף על הסדרה שהגדירה דור שלם. רייצ'ל, רוס, מוניקה, צ'נדלר, ג'ואי ופיבי, הספה הכתומה בבית הקפה "סנטרל פרק" ועשר עונות של רומנים, ריבים ובדיחות שכולם יודעים לצטט.
הסוד של "חברים" בצפייה חוזרת הוא שהיא מרגישה כמו לחזור הביתה, וגם אחרי שאתם יודעים בדיוק מה יקרה, "PIVOT!" עדיין מצחיק.
סיינפלד (Seinfeld, 1989)
"סדרה על כלום", כך הגדירו אותה היוצרים ג'רי סיינפלד ולארי דייוויד, ובפועל זו אחת הקומדיות החכמות שנכתבו לטלוויזיה. ג'רי, ג'ורג', איליין וקריימר הם אנשים די נוראיים, ובדיוק בגלל זה כל כך כיף לצפות בהם מתווכחים על שטויות. העלילות שמתחברות זו לזו בסוף כל פרק הן מלאכת מחשבת, והסדרה זמינה כיום בנטפליקס.
ברוקלין תשע-תשע (Brooklyn Nine-Nine, 2013)
קומדיה על תחנת משטרה בניו יורק, עם אנדי סמברג בתפקיד הבלש הילדותי והמבריק ג'ייק פרלטה ואנדרה בראוגר האגדי בתפקיד הקפטן הולט חסר ההבעה. "ברוקלין תשע-תשע" כמעט בוטלה אחרי חמש עונות, אבל מחאת מעריצים סוערת הובילה את NBC להציל אותה לעוד שלוש. ומבצעי ה"שוד" של ליל כל הקדושים? חובה לראות שוב בכל שנה.
מחלקת גנים ונוף (Parks and Recreation, 2009)
העונה הראשונה קצת מגמגמת, אבל מהשנייה ואילך זו אחת הקומדיות הכי חמות ואופטימיות שיש. איימי פולר מגלמת את לסלי נופ, פקידה עירונית שמאמינה בכל ליבה שאפשר לשנות את העיירה הקטנה פאוני. רון סוונסון של ניק אופרמן, אנדי של כריס פראט ואפריל של אוברי פלאזה הם רק חלק מהסיבות ש"מחלקת גנים ונוף" משפרת את מצב הרוח בכל צפייה.
איך פגשתי את אמא (How I Met Your Mother, 2005)
טד מוסבי מספר לילדיו, במשך תשע עונות, איך הכיר את אמא שלהם. בדרך יש בר קבוע, חמישה חברים, בארני סטינסון של ניל פטריק האריס שהופך כל פרק ל"אגדי", ומבנה עלילתי שמשחק עם זמן וזיכרון. דווקא בצפייה חוזרת מגלים כמה רמזים פוזרו מראש, וגם אם הפרק האחרון עדיין שנוי במחלוקת, הדרך אליו שווה כל דקה.
משפחה מודרנית (Modern Family, 2009)
שלוש משפחות, אחת גדולה ומשוגעת: המשפחה של ג'יי ושל גלוריה, הדאנפים של פיל וקלייר, ומיץ' וקאם עם לילי. הסדרה המצולמת בסגנון דוקומנטרי זכתה בפרס האמי לקומדיה הטובה ביותר חמש שנים ברציפות, והיא מושלמת לצפייה עם כל המשפחה. פיל דאנפי לבדו מספק מספיק משפטי אבא כדי למלא ספר שלם.
המפץ הגדול (The Big Bang Theory, 2007)
ארבעה מדענים חנונים, שכנה אחת מהדלת ממול ו-12 עונות של בדיחות על פיזיקה, קומיקס ומשחקי תפקידים. שלדון קופר הפך לאחת הדמויות המוכרות בטלוויזיה, והיקום של הסדרה ממשיך להתרחב גם היום עם ספין-אופים כמו "שלדון הצעיר" ו"Stuart Fails to Save the Universe" החדשה של HBO Max. זו בדיוק הסדרה שנעים לשים ברקע ולצחוק שוב מאותם "באזינגה".
שיט'ס קריק (Schitt's Creek, 2015)
משפחה עשירה ומפונקת מאבדת את כל הונה ונאלצת לעבור לגור במוטל בעיירה נידחת שהאב קנה פעם כבדיחה. מה שמתחיל כקומדיה על אנשים מנותקים הופך לאט לאט לאחת הסדרות הכי מרגשות ומקבלות שיש.
"שיט'ס קריק" של יוג'ין ודן לוי, עם קתרין או'הרה הבלתי נשכחת, סיימה את דרכה בשיא היסטורי כשסחפה את כל פרסי האמי המרכזיים בקטגוריית הקומדיה.
קומיוניטי (Community, 2009)
קבוצת לימוד מוזרה במכללה קהילתית בשם גרינדייל היא בסיס לאחת הקומדיות הכי יצירתיות ומשוגעות שנעשו. דן הרמון, שלימים יצר גם את "ריק ומורטי", הפך פרקים שלמים למחוות לסרטי אקשן, מערבונים ואפילו לקרבות פיינטבול אפיים. עם ג'ואל מקהייל ודונלד גלובר, זו סדרה שכל צפייה חוזרת בה חושפת עוד שכבה של בדיחות נסתרות.
אז איזה סיטקום אתם מתחילים מחדש הערב? ואם אתם מאלה שכבר ראו את כולם חמש פעמים, אולי זה הזמן לתת צ'אנס לאחד שעוד לא ניסיתם. ספרו לנו איזו סדרה אתם רואים שוב ושוב.