האם כדאי להישאר בקשר רומנטי מעורפל?

אתם מדברים כל יום, יש חיבור, יש נשיקות, אולי גם לילות משותפים, אבל משהו חסר. אין הגדרה. לא "בן זוג", לא "חבר", לא "סטוץ". פשוט… משהו.

אם גם אתם מוצאים את עצמכם במערכת יחסים שאף אחד לא ממש יודע איך לקרוא לה, אתם לא לבד. קשרים רומנטיים מעורפלים הפכו לאחת התופעות הנפוצות של העשור. כולם רוצים קרבה אבל בלי לוותר על החופש. אז האם זה באמת עובד?

מהו קשר רומנטי מעורפל ולמה זה כל כך נפוץ?

קשר מעורפל הוא כמו ספר בלי שם. אתם בתוכו, העלילה מתקדמת, אבל לא ברור מה הסוף. אתם קרובים, מתכתבים, מבלים, אולי אפילו מקנאים – אבל אף אחד לא אמר את המילים הגדולות: “אנחנו ביחד”.

העידן הדיגיטלי תרם לזה לא מעט. באפליקציות, הכול נזיל: אפשר לשמור כמה שיחות פתוחות, לדחות החלטות, להשאיר דלת חצי פתוחה. גם הפחד מפגיעות, האכזבות של קשרים קודמים, והרצון “לא להגדיר מוקדם מדי” גורמים להרבה אנשים להישאר באפור.

היתרונות: מה בעצם טוב בזה?

"בני אנוש נולדים לקשר וזקוקים לקשר" אומרת ד"ר תלמה כהן. "אנו נפצעים ונרפאים בקשר. איכות חיינו מושפעת מבריאות ואיכות מערכות היחסים בה גדלנו, ואשר פתחנו והשכלנו לטפח כבוגרים."

לקשר לא מחייב יש גם יתרונות ברורים.

• אין לחץ – לא צריך לדבר על חתונות, הורים או עתיד.
• נשארת תחושת חופש – כל אחד יכול לשמור על החיים שלו, החברים שלו, ולא להרגיש לכוד.
• הרבה ריגוש – המסתורין, חוסר הידיעה, ה”נראה מה יהיה” – כל אלה יוצרים מתח חיובי ותחושת התאהבות מתמשכת.
• חזרה רכה לעולם הדייטינג – מי שחווה פרידה קשה או גירושין, יכול ליהנות מקרבה בלי לצלול מיד לעומק.

במילים אחרות, זה נוח. זה קליל. זה לא דורש מאמץ רגשי כבד (לפחות בהתחלה.)

החסרונות: כשהערפל הופך לענן כבד

אבל כאן מגיע הצד הפחות נוצץ. כשאין ודאות, גם אין שקט נפשי. אחרי כמה שבועות או חודשים, השאלות מתחילות להציק: מה אני בשבילך? האם יש עוד מישהי? לאן זה הולך? חוסר ההגדרה יוצר בלבול רגשי, חרדה, ולעיתים גם תחושת חוסר ערך.

אחד הצדדים כמעט תמיד מתחיל להיקשר יותר, בעוד השני “זורם”. כשהציפיות לא שוות, האכזבה כמעט בלתי נמנעת. מעבר לכך, קשר כזה גובה מחיר מהביטחון העצמי.

כשלא יודעים איפה עומדים, קשה להיות אותנטיים. קשה לבקש, קשה להציב גבולות, וקשה להרגיש באמת נאהבים.

סימנים שהקשר כבר לא משרת אתכם

לפעמים קשה לשים לב שהגיע הזמן לעצור. הנה כמה סימנים ברורים:

• אתם חושבים על הקשר יותר משאתם נהנים ממנו.
• אתם מפחדים לדבר על “היחסים” כדי לא להלחיץ.
• אתם מרגישים שאתם משקיעים הרבה ולא מקבלים יחס דומה.
• אתם חיים על פירורים של תקווה במקום על יציבות.
• אחרי כל מפגש אתם חשים בלבול, עצב או ריקנות.

אם אתם מזהים את עצמכם באחד מהסימנים האלה, הערפל כבר הפך לערפל כבד מדי.

מתי אפשר להישאר

לא כל קשר מעורפל צריך להסתיים. לפעמים הוא מתאים לכאן ולעכשיו. אם שני הצדדים מודעים לכך שהקשר קליל, שלמים עם זה ולא מצפים ליותר, אפשר להישאר, בתנאי שיש כנות מוחלטת.

תשאלו את עצמכם:

• האם אני באמת נהנה מהמצב הזה, או רק מחכה שהוא ישתנה?
• האם אני שומר על חופש וגבולות, או נמשך למשהו לא ברור?
• האם יש דיבור פתוח על הציפיות?

אם התשובות כנות ורגועות, אולי דווקא טוב לכם ככה כרגע.

מתי עדיף לשחרר

לפעמים הפרידה מהקשר המעורפל היא צעד אמיץ של אהבה עצמית. אם אתם מרגישים שהלב שלכם כבר שבוי, שהבלבול גובר על השמחה, או שאתם ממשיכים “רק כדי לא לאבד”,  זה סימן שהקשר כבר גובה מחיר רגשי כבד מדי.

לשחרר זה לא לוותר, זה להחזיר לעצמכם את השליטה. ברגע שהערפל מתפזר, מתגלה דבר מדהים: מקום חדש לצמיחה, לקשר אמיתי, לבהירות, כי לפעמים לא לדעת איפה אתם עומדים זו בעצם תשובה בפני עצמה.

איך מדברים על זה בלי שזה יברח?

נושא טעון, אין ספק. אבל אם לא תדברו, אתם עלולים להישאר באותו מעגל.
אז איך עושים את זה נכון?

• בחרו רגע רגוע, לא אחרי ויכוח ולא בהודעה בלילה.
• דברו עליכם, לא עליו: “אני מרגישה חוסר ודאות שקשה לי איתו”, ולא “אתה לא ברור”.
• הסבירו מה אתם צריכים. בהירות, גבולות, או אפילו רק להבין אם אתם באותו ראש.
• הקשיבו לצד השני. ייתכן שגם הוא/היא מבולבל או פוחד.
• היו מוכנים לתוצאה, גם אם היא לא מה שקיוויתם, עדיפה אמת כואבת על פני אשליה מתמשכת.

שיחה כזו אולי תבהיר שאתם בדרך הנכונה ואולי תוביל לפרידה. בשני המקרים, היא תביא שקט נפשי.

מילה לסיום

קשרים רומנטיים מעורפלים הם תופעה של דור שמחפש אהבה בלי לאבד חופש. אבל בסוף, הלב שלנו רוצה שקט, ביטחון והדדיות, לא משחקי ניחושים.

אז האם כדאי להישאר בקשר מעורפל? אם הוא ממלא אתכם, שומר על כנות ומאפשר חופש אמיתי, אולי כן. אבל אם הוא גורם לכם יותר כאב מסקרנות, יותר בלבול מקרבה – אולי הגיע הזמן לבחור בעצמכם.

כי אהבה אמיתית לא צריכה להיות חידה.