זה הפרט הקטן והמפתיע שבטוח לא שמתם לב אליו בסרט טיטאניק

בעוד קצת פחות מחודש, ימלאו 20 שנה בדיוק להקרנת הבכורה של הסרט טיטאניק, אחד משוברי הקופות הגדולים בהיסטוריה, שגולל את סיפורה של ספינת הענק המפורסמת שטבעה כבר בהפלגת הבכורה שלה באפריל 1912. בשלב הזה של חייכם, ודאי צפיתם בסרט הזה לפחות 25 פעמים, ובכל זאת, אחת לכמה זמן צצים להם פרטים קטנים חדשים ומגניבים שלא שמתם לב אליהם באף אחת מעשרות הצפיות הקודמות שלכם.

 

אחד מהפרטים הללו נחשף עכשיו והוא מתרחש ממש בחלקו האחרון של הסרט. בואו נתמקד בו.

זוכרים את סצנת הסיום של הסרט (זהירות ספויילר) בה רוז מתה בשנתה? אנחנו אמנם לא מקבלים במפורש את המידע הזה, אבל זה די ברור מאיך שהסצנה מתפתחת

ובכן, מיד אחרי שהיא מתה באלגנטיות, אנחנו צוללים אל מעמקי האוקיינוס

שם הספינה הטרופה מתגלה במלוא תפארתה וכאילו מתעוררת מחדש לחיים ממש כפי שרוז זכרה אותה

הבחור החביב פותח לנו (ולרוחה של רוז) את הדלת שמובילה לאולם הנשפים

שם מחכה לרוחה של רוז רוח רפאים חשובה ומרגשת במיוחד – ג’ק דוסון (לאונרדו דיקפריו)

רק מומחי טיטאניק אמיתיים כבר עשו את ההקשר של הרגע הזה לסצנה מוקדמת יותר בסרט בה ג’ק יושב עם רוז בשולחן של העשירים ונושא נאום על כך שצריך להפוך כל רגע בחיים למשמעותי.

בסיום הארוחה הוא מגניב פתק קטן לרוז…

פתק עליו נכתב: “make it count. meet me at the clock” (תני משמעות לרגע. תפגשי אותי ליד השעון – בתרגום חופשי)

והיא אכן פוגשת אותו ליד השעון, ממה כמו בסצנת הסיום של הסרט.

אלא שזה לא הרפרנס היחידי בסצנה הזאת, כי יש פרט אחד הרבה יותר מגניב שמתחבא בה וכנראה הצלחתם לפספס

כדי לראות אותו נצטרך לעשות זום על השעון

ועוד קצת זום

זה קצת מטושטש, אבל שימו לב שמחוגי השעון מורים על השעה 2:20, כלומר זו השעה בה רוז וג’ק מתאחדים שוב.

מה מגניב פה? ובכן, 2:20 היא השעה בה טבעה הטיטאניק, או יותר נכון הרגע המדויק בו החלק האחרון של הספינה שקע אל מתחת לפני המים, ב-15 באפריל 1912. בדיוק מסוג הפרטים הנסתרים שמאפיינים את הסרט המופלא הזה וגורמים לו להיות סרט נצחי שתמיד אפשר לשבת ולראות שוב.

לייק לפטריה בפייסבוק