10 דברים שישראלים חייבים ללמוד להשתמש בהם אבל מעדיפים שלא

תרגום מאנגלית לטור הנהדר שכתבה ג'קי גולדשטיין, באתר "קולינו" של הקהילה היהודית באוסטרליה.


בלי צל של ספק, ישראל היא אחת המדינות שמתפתחות בקצב המהיר ביותר בעולם. הישראלים עובדים קשה, ואפשר לראות את התוצאות. ולמרות זאת, יש עדין כמה פערים מהותיים שהם עדין צריכים להשלים.

את הפערים הללו אגב, ניתן לסגור לגמרי בקלות, אבל עושה רושם שהם פשוט לא מעוניינים. יש אינסוף דברים שנמצאים בשימוש בעולם כבר עשורים רבים אבל איכשהו, הצליחו לחמוק מתחת לרדאר של הישראלים.. האמת? אני אוהבת את הדברים האלה ואפילו קצת מתגעגעת אליהם.

אז הנה זה בא. רשימת ה"ברצינות אנשים, הדברים האלה הומצאו לפני שנים אז תתחילו להשתמש בהם לעזאזל" שלי.

ממחטות נייר (טישו)

אם אתם סובלים מאף דולף, פשוט משכו באף כל הדרך אל תא השירותים הקרוב והתכבדו בגליל נייר טואלט כי אתם כנראה מאוד תתקשו למצוא את הדבר האמיתי בישראל. אכן, מרבית הישראלים מקנחים את האף עם אותו מוצר בדיוק בו הם משתמשים כדי לנגב את התוכעס. באופן אירוני, בעברית קיימות שתי מילים נפרדות לטישו ונייר טואלט, אבל אל תתנו לשפה לבלבל אתכם. נייר טואלט הוא נייר טואלט, וטישו או ממחטות נייר גם הם נירי טואלט.

איתות

נכון, נהג ישראלי שנוהג ברכב מאחוריך זו בהחלט חוויה מלהיבה, במיוחד כשהם נדבקים לך לפגוש ומסנוורים אותך עם אורות גבוהים, אבל לא משנה מה אתה עושה, אל תיכנע ללחץ שלהם ותיצמד לרכב לפניך, היות ובעוד הנהג ברכב מאחוריך מתנהג כמו אידיוט, רפה השכל שמקדימה אפילו יותר מסוכן, כי מרבית הסיכויים שהוא לא ישתמש באיתות שלו. האם הוא יפנה ימינה? שמאל? אולי בכלל ימשיך ישר? לאן הרגע הזה הולך לקחת אותנו? כמובן שהנהג מלפנים יודע את התשובה, אבל כנראה לא יטרח לגלות אותה גם לכם.

סופי שבוע

למרות שחלק מהעסקים אכן סוגרים את החנויות או המשרדים שלהם ביום שישי, הציפייה ממרבית העסקים היא לתפקד במשך 6 ימים בשבוע, כשגם תלמידים בבית הספר לומדים שישה ימים וזוכים לקבל רק את יום שבת כיום חופש. כחלק מההכחשה שלהם, הישראלים עדין קוראים ליום המנוחה הזה  "סוף שבוע".

"אולי ניפגש בסופ"ש?" בעצם אומר "אולי ניפגש בשבת" ויציאה לחופשה לסופ"ש בעצם אומרת שינה מחות לבית במשך לילה אחד, אלא אם הילדים שלכם מפסידים בית ספר, או שאתם בחופשה מהעבודה. ההכחשה היא כל כך עמוקה שהסיכוי שתשמעו ישראלי מתלונן על המצב העגום הזה כמעט לא קיים.

רמזורים בזמן הגשם

עושה רושם שהישראלים עדין לא גילו טכנולוגיה חסינת מים שתצליח להגן על הרמזורים שלהם. כשיורד גשם בחורף, חלק מהרמזורים לא עומדים בכך וקורסים. לרוב, ביום גשום, אתה תמצא את עצמך נוהג בפקק בין אלפי מכוניות שלא זזות, רק כדי לגלות שהסיבה לפקק היא סדרה של רמזורים תקולים בצמתים מרכזיים. אתה מתייאש ומחליט לפרסס ולחזור הביתה, אבל אז מגלה שאין לך שום סיכוי לעשות את זה.

מתקן הפרדה בסופרמרקט

אני לא ממש יודעת אם לדברים האלה שמפרידים בין המוצרים שלך למוצרים של זה שעומד מאחוריך בתור לקופאית בסופר יש שם, וגם אם הייתי יודעת את השם שלהם זה לא ממש היה משנה שום דבר היות ומעולם לא היה לי צ'אנס לבקש אותם מהקופאית כי בישראל פשוט לא משתמשים בהם. לישראלים לא ממש אכפת לשלם בטעות על חלק מהקניות של הבא בתור, סיטואציה שיכולה להימנע מאוד בקלות עם מתקני ההפרדה האלה בהם משתמשים בסופרים ברחבי העולם.

שקיות מחזור

ישראלים אוהבים פלסטיק. מתים עליו. אם אתם מביא איתך לסופר שקית רב פעמית אתה כנראה היפי מטופש והמבטים של הסובבים אותך ישלחו אותך לחבק/לנטוע/להשקות/לדשן עץ ברגע שתסיים עם הקניות שלך. השקיות בהם משתמשים במחלקת הירקות או הלחם הם לגמרי אותו דבר כמו אלה שתקבל בקופה, כך שבסופו של דבר אתה מוצא את עצמך אוחז שני תפוחים שארוזים בצמד שקיות פלסטיק בגודל של שקית זבל.

אישורי הגעה

אם יצא לכם אי פעם לתכנן מסיבה בישראל, תהיו בטוחים שעד הרגע האחרון לא יהיה לכם מושג מי עתיד להגיע. אתם יכולים להתקשר למוזמנים באופן אישי ולשאול אותם כמה ימים לפני האירוע, אבל כנראה שכל מה שתקבלו בחזרה זה גיחוך קל. בין אם מדובר בחתונה יוקרתית, מסיבה ביתית או חגיגת יום הולדת לילד שלכם, מרבית הישראלים ישאירו אתכם באפלה, ואלא אם בא לכם שיצחקו עליכם, אתם תאלצו להעמיד פנים שלא באמת אכפת לכם.

חניונים גדולים ונוחים

עד כמה שהנהיגה יכולה להיות אכזרית בישראל, כדאי מאוד שתתרגלו אליה, כי כנראה שלא תוכלו לעצור את האוטו. החניה אמנם לא יקרה מדי אבל היא לוקסוס ששמור רק לאותם יחידי סגולה ששיש להם מספיק מזל כדי למצוא אחת כזאת, גם בתשלום. כמובן, בהתאם לכך, הדבר הנכון בישראל הוא לבחור לעצמכם חברים ומקומות עבודה במרחק הליכה מהבית שלכם. אותם חברים שגרים רחוק מכם, או במרכז תל אביב, יבינו אתכם. גם הם לא היו רוצים לוותר על החניה כדי לבוא אליכם.

ארונות קבורה

נכון, יש סיבות דתיות קדומות ולא ניתנות לשינוי לעובדה שהיהודים בישראל קוברים את הקרובים שלהם בתכריכים דקים ועדינים בלבד, אבל אני ממש מצטערת, אני פשוט לא יכולה להניח לזה. במקום ממנו אני מגיעה, יש מילה מיוחדת לפעולת עטיפה של בנאדם אחר בבד וקבירה שלו באדמה. קוראים לה "רצח". למרות זאת, זהו הגורל העצוב של כל יהודי ישראלי. בזמן שאתה מתאבל וכואב את האבדן, אתה נאלץ לצפות בצורה החיצונית של הגופה שלו בזמן שהיא חולפת על פני העיניים הדומעות שלך. נורא.

מגב אמריקאי

ישראלים נוהגים לעשות ספונג'ה באמצעות סמרטוט רטוב אותו הם מלפפים על מגב. אלא שכאשר מזיזים את המגב הזה שמזכיר כלי עבודה מתקופת האבן הלוך וחזור על הרצפה, ב-99 אחוז מהמקרים, הסמרטוט נופל ממנו, ואתם נאלצים להתכופף שוב ושוב כדי לסדר אותו.

אין ספק שבמצב הזה בו אתם נדרשים לבצע את הפעולה המעייפת הזאת פעם אחר פעם, עדיף שפשוט תרדו על הברכיים ותתחילו לנקות את הרצפה באמצעות הידיים. באופן כללי, הסיפור הזה דורש מיומנויות בלתי ניתנות להשגה, שקשים במיוחד למי שלא נולד שם. (למקרה שאתם תוהים, זו האלטרנטיבה שהיא מכוונת אליה).

ישראל, אני יודעת שאת יכולה לעשות את זה. בבקשה ממך, אל תהיי הבחור הזה שמסוגל לפתור משוואות מתמטיות מסובכות אבל לא מסוגל לקשור את השכורים שלו כמו שצריך. תודה רבה לך על כיפת ברזל, אני באמת מאוד מאוד מתרשמת, אבל בבקשה ממך, תקני את העוולות החמורות הללו.

לייק לפטריה בפייסבוק