תמ"א 38, התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, הפכה לנושא מדובר ומרכזי בשיח הציבורי בישראל בשנים האחרונות. הפרויקט שואף לא רק להציל חיים במקרה של אסון טבעי, אלא גם לחולל מהפכה של ממש בהתחדשות עירונית. אולם, הרצון לזרז את קצב הבנייה והשיפוץ עומד לא פעם בסתירה עם הצורך לשמור על הקפדה מרבית בכל הנוגע לתקני הבטיחות.
האתגר הגדול הוא למצוא את האיזון האופטימלי בין הדחיפות להשלים את המשימה במהירות האפשרית, לבין ההכרח לדאוג לשלומם של הדיירים, העובדים והסביבה הקרובה. ואכן, בחינה מעמיקה של סוגיית הבטיחות חושפת שני היבטים נפרדים שיש להתייחס אליהם:
- בטיחות העובדים והדיירים בזמן תהליך הבנייה והשיפוץ עצמו.
- ושיפור עמידות הבניין לטווח הארוך ובטיחות הדיירים במקרה של רעידת אדמה עתידית.
המאמר הזה מבקש לחקור לעומק את המשוואה המורכבת הזו, ולהציע פתרונות אפקטיביים שיאפשרו להגביר את קצב העבודה מבלי לוותר על אף אחד מהסטנדרטים הבטיחותיים הנדרשים.
החשיבות של תמ"א 38: בטיחות והתחדשות
מטרתה המקורית והמוצהרת של תמ"א 38 היא לחזק מבנים ישנים כך שיוכלו לעמוד ברעידות אדמה ולמנוע פגיעה בחיי אדם. הצורך הזה הפך דחוף במיוחד לאור העובדה שמומחים מעריכים שאירוע סיסמי משמעותי בישראל הוא בגדר ודאות כמעט מוחלטת בעתיד הנראה לעין. מכאן, שהזמן אינו פועל לטובתנו, וכל יום שעובר מבלי שהבניינים הרעועים מוכנים הוא סיכון כבד שהולך ומצטבר.
אבל התועלת של תמ"א 38 חורגת הרבה מעבר להיבט הבטיחותי גרידא. למעשה, מדובר כאן במנוף אדיר להשבחת ערך הנכסים, שיפור רמת החיים של הדיירים, והזרמת אנרגיות חדשות לשכונות ותיקות. במסגרת הפרויקטים, בעלי הדירות זוכים לשלל הטבות כגון הרחבת שטחי המגורים, בניית ממ"דים, התקנת מעליות, חידוש חזית הבניין ועוד. כל אלו מגדילים את שווי הדירות ומספקים לדיירים סטנדרט מחיה מודרני יותר.
במקביל, יזמים כגון חברת ענב נדל"ן המתמחה בתחום, מקבלים תמריץ מובנה בדמות הזכות לבנות יחידות דיור נוספות בבניין שיוכלו למכור אותן בשוק החופשי. מדובר בתמריץ שמאפשר לכל הצדדים לצאת נשכרים: המדינה מקדמת יעד לאומי חשוב, הדיירים נהנים משדרוג ושיפוץ של הבניין על חשבון היזם, והיזם יכול להרוויח מהעסקה.
איך תכנון נכון מסייע לעמוד בלוחות זמנים
כדי לקדם ביעילות ובמהירות פרויקטים מורכבים מסוג תמ"א 38, דרוש קודם כל תכנון מקיף ומפורט לכל שלבי העבודה.
התכנון חייב להתבסס על הערכת סיכונים מקצועית שתיקח בחשבון את כל האתגרים הפוטנציאליים:
- אתגרים בירוקרטיים ומשפטיים בקבלת היתרים ואישורים מהרשויות.
- חסמים הנדסיים הקשורים למצבו הפיזי של המבנה והתשתיות.
- צפי להתנגדויות ועיכובים מצד חלק מהדיירים או מהקהילה.
- סיכונים בטיחותיים שונים בכל שלבי הבנייה.
ככל שמצליחים לצפות ולמפות מראש את כלל האתגרים, כך אפשר להיערך טוב יותר לתרחישים שונים ולצמצם עיכובים בלתי צפויים. כאן נדרשת עבודת הכנה מקיפה הכוללת סקירה יסודית של מצב המבנה והתשתיות, בדיקות של התנאים באתר, ניתוח התוכניות והיתרי הבנייה, ועוד.
כל המידע שנאסף צריך להתגבש בסופו של דבר לתוכנית עבודה מפורטת ובהירה, שתגדיר לוחות זמנים לכל שלב ושלב, אבני דרך מרכזיות, נקודות בקרה ומדדי התקדמות. לכן, יזמים כגון אפי כץ מחברת ענב נדל״ן לוקחים בחשבון את כל המשתנים כמו תזרים המזומנים ונזילות התקציב, זמינות של כוח אדם, חומרים וציוד, או מגבלות אקלימיות בחודשים מסוימים בשנה כדי שהתוכנית תצא לפועל בצורה הטובה ביותר
תקשורת ותיאום שוטפים בין כל בעלי העניין הם תנאי הכרחי כדי להבטיח שהכל נע על מי מנוחות. יש צורך ממשי בערוצי תקשורת שמתעדכנים באופן שוטף, בפגישות תקופתיות ובמנגנוני שיתוף פעולה בין הדיירים, נציגי הבניין, הרשויות, אדריכלים, מהנדסים, הקבלן, מנהלי העבודה, היזמים ועוד. ככל שכולם מעודכנים ומרגישים חלק מהתהליך, ההתקדמות תהיה חלקה ומהירה יותר.
שמירה קפדנית על בטיחות במהלך הבנייה
בלי להתפשר לרגע, שמירה על חיי אדם צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות בכל פרויקט מורכב כמו תמ"א 38. זה נכון בוודאי לגבי עמידות הבניין ויציבותו לאורך זמן במקרה של רעידת אדמה, אבל חשוב לא פחות לגבי ההגנה על שלומם של העובדים והדיירים גם בזמן תהליך הבנייה. כל סטייה קלה מתקנות הבטיחות עלולה להוביל בקלות לתאונות מיותרות בעבודה.
לכן, אמצעי זהירות צריכים להיות משולבים בבסיס התכנון, והם כוללים:
- הערכת סיכונים מקדימה של כל אזורי העבודה הרגישים.
- הקצאת ציוד מגן תקני ואיכותי לכלל הפועלים.
- שימוש אך ורק בחומרי בנייה ופיגומים בטיחותיים.
- תיחום ברור והפרדה של שטחי העבודה.
- פיקוח מתמיד של מנהלי העבודה על עמידה בנהלים.
- הדרכות והעלאת המודעות לבטיחות בקרב העובדים.
באופן פרקטי, יש להבטיח שהדיירים והתושבים בסביבה לא ייחשפו לשום סכנה בשום שלב, למשל על ידי התקנת אמצעי מיגון זמניים מפני נפילות חומרים או פסולת בנייה, השגחה על מצב הבניין כדי למנוע דליפות גז או קריסה של אלמנטים רופפים, סימון נתיבי גישה בטוחים לתושבים, הצבת שילוט אזהרה ברור בנקודות רגישות ועוד.
כמובן שהקפדה על בטיחות נמשכת גם אחרי סיום העבודות. כאן נדרש פיקוח הדוק של גורמים מקצועיים שיוודאו שכל הפעולות בוצעו בהתאם לתקנים המחמירים ביותר, כי המבחן האמיתי של עמידות הבניין יתרחש רק בזמן רעידת אדמה. אסור שיהיו פה כשלים שיסכנו חיי אדם בעתיד או יחייבו תיקונים יקרים לאחר סיום העבודות.
לסיכום
תמ"א 38 היא פרויקט לאומי קריטי שנועד להגן על ביטחון הדיירים ולהצעיד את ענף הבנייה בישראל קדימה. אבל כדי לקצור את מלוא הפירות, צריך לייצר איזון בין הצורך להתקדם מהר לבין ההכרח לא להתפשר על הבטיחות. התשובה טמונה במשוואה מורכבת של תכנון מושכל ומפורט, שמירה הדוקה על כל תקני הבטיחות לפני, במהלך ואחרי הבנייה, ותקשורת שקופה עם כל בעלי העניין לאורך הפרויקט.
לייק לפטריה בפייסבוק