פרסום קריאייטיב ותופעות רשת

מה קורה במוחנו בזמן נהיגה ממושכת?

מי מאיתנו לא חווה בשלב כזה או אחר בחייו תחושת עייפות בזמן נהיגה? בעוד שרבים מאיתנו מבלים זמן לא מבוטל בכבישים, יכול הדבר להתבטא גם פיזיולוגית בתחושת עייפות ובניקור על ההגה, אך האם אנו באמת יודעים מה קורה במוחנו בזמן זה? תשובות לפניכם

יובל בנר

בעת נסיעה שגרתית לחלוטין בדרך הביתה, נעצרתם ברמזור האדום והמתנתם לחילופו לירוק. ברדיו התנגן שיר שאתם אוהבים ומהמזגן בקע זרם אוויר בטמפרטורה שנעימה עבורכם. חוויתם יום עמוס בעבודה בו לחץ שליווה אתכם מהשנייה הראשונה שהגעתם אליה ועד לרגע בו יצאתם, ופתאום נזכרתם במשהו שהביא אתכם להפליג במחשבותיכם. לפתע, הוציאה אתכם צפירה רועמת מחלומכם ולתדהמתכם, הרכב שלפניכם נמצא במרחק של כמאה מטרים מכם – זה הרגע בו הבנתם שנרדמתם. זה התחיל בניקור קטן כמה דקות קודם לכן והפך לשינה של ממש בשנייה של חוסר תשומת לב. בזמן נסיעה זה אף יכול היה להיגמר בתאונת דרכים שבמקרה הטוב – הייתה פוגעת ברכבכם בלבד.

כדי להבין מה קורה במוחנו עם תחילתו של תהליך ההירדמות – הנגרם כתוצאה מעייפות גבוהה לרוב, יש להבין תחילה את הסיבות לכך וכן כיצד ניתן להתמודד עם התופעה. בין דרכי ההתמודדות האפשריות, ישנן כמה מערכות בטיחות שעליכם לוודא שנמצאות ברכבכם בעיקר למען בטיחותכם, בטיחות הנהגים בכביש ואפילו למען ביטוח רכב זול יותר, שכן החזקה במערכות אלה תוזיל משמעותית את פוליסת ביטוח הרכב ותחסוך לכם עוד כמה שקלים.

הכל בראש

מחקר שבוצע באוניברסיטת UCLA ובשיתוף החוקר הישראלי יובל ניר מאוניברסיטת תל אביב, מצא כי ישנו קשר בין עייפות לבין מהירות התגובה וליכולות קוגניטיביות. במחקר, נשללה השינה מהנבדקים שנתבקשו לאחר מכן לבצע מטלה. התוצאות הראו כי לאחר שלילתה, תפקדו תאים באונה הטמפורלית משמעותית לאט יותר מהרגיל וגרמו לתגובות להיות איטיות יותר אף הן. במילים פשוטות, נראה כי לא קיים הבדל משמעותי בין נהיגה במצב של שכרות לבין זו שבזמן עייפות, שכן הראשונה קלה יותר לאיתור ולגילוי.

מדוע נרדמתם? לא מה שחשבתם

חלק מהסיבות המביאות למצב של ניקור על ההגה ברורות מאליהן. ישנם כאלו המתקשים לקום בבוקר והדרך לעבודה עבורם נחווית כארוכה במיוחד, כאלו שעייפים בתום יום העבודה וכאלו הקורסים תחת השגרה המלחיצה והרכב משמש עבורם כמפלט לכמה רגעים של רוגע.

סיבות כאלה ואחרות בהחלט יכולות לגרום לנהגים להגיע למצב של הירדמות על ההגה, אך מחקר חדש מגלה כי יתכן וגם ליצרני הרכב יש יד ורגל בדבר. הוויברציה הנוצרת בזמן נסיעה – בשילוב עם המושב הנוח, יוצרים כר פורה לישון עליו. אחד הפתרונות המעניינים שעלו הוא להנדס את רטט הרכב ותנוחת הישיבה לכאלו אשר ללא מודעותינו יסייעו לנו להישאר ערים.

הפיתרון – התרעננות ומערכות בטיחות מתקדמות

עם התקדמות הטכנולוגיה העולמית, החלו להתפתח גם פתרונות רבים יותר לשם מניעת ההירדמות על ההגה. הבעיה מתחילה מכך שלמרות וידויים של כ-40% מהגברים וכ-37% מהנשים כי ניקרו על ההגה לפחות פעם אחת, הוכח מחקרית כי אדם אינו מסוגל לנבא את הרגע בו יחל לנקר אלא יבין זאת רק לאחר שכבר נרדם פעם או פעמיים ובמקרה הטוב – התעורר בבהלה. לכן, כדי להימנע מראש ממצב זה, עליכם להקפיד לעצור ולהתרענן כבר עם הופעתה של עייפות קלה, להימנע מהפעלת חימום ברכב לאורך זמן ובכלל – מנהיגה כשעייפים.

Credit: Shutterstock

לכל אלו נוספו גם מערכות הבטיחות לרכב הפועלות במצבי חירום בפרט ובשגרה ככלל, בהם אין הקפדה על אמצעי המניעה כהלכה. בין מערכות אלה ישנן מערכת בלימה אוטונומית אשר מתריעה בפני הנהג על מכשול ומבצעת בלימה במידה ולא הגיב בזמן, מערכת אקטיבית לתיקון סטייה מנתיב אשר מסיטה את ההגה עם זיהוי סטייה מהנתיב הרצוי ומערכת התראה ויזואלית במראות הרכב על נתיב לא פנוי ופועלות על בסיס רדאר, מצלמות אינפרא אדום וחיישני מרחק.

מערכות אלה מנטרות בכל רגע נתון את כל המתרחש בסביבת הרכב ואף יודעות לתפעל את המצבים השונים במקום הנהג באמצעות מערכות ממוחשבות. בנוסף, מזהים מצלמות וחיישנים רבים מקרים בהם הנהג מתעייף, מתריעים על כך ואפילו מפעילים אזעקה קולית. יתרונן הנוסף והמשמעותי הוא היותן מסייעות גם בקבלת הנחה משמעותית בביטוח רכב לנהג חדש או לכל נהג אחר בו.

אם הטלתם ספק לרגע ביכולתכם לצמצם את הסיכוי לתאונת דרכים ולו הקלה ביותר, חשוב שתדעו כי היא בהחלט קיימת. רכישת רכב בעל מערכות בטיחות אקטיביות הפועלות בזמן אמת ולא מתריעות בלבד, יכולה לצמצם באופן משמעותי את הסיכוי להיפגע או לפגוע בתאונת דרכים. אם ברשותכם האפשרות לשים עוד כמה שקלים ברכישה – זה בהחלט הדבר הנכון להשקיע בו.

לייק לפטריה בפייסבוק

תגובות
Loading...