מיד תעברו לכתבה...

דלג
פרסום קריאייטיב ותופעות רשת

10 תמונות מדהימות שיגרמו לכם לרצות לעזוב הכל ולעוף להודו

ישראלים מתחלקים לשניים: אלה שעדיין לא ביקרו בהודו, ואלה שסופרים את הדקות עד הרגע שישובו לביקור נוסף בתת-היבשת הקסומה. אנחנו נמנים בין אלה שסופרים את הדקות עד לביקור הבא, אבל עד אז – אספנו עבורכם עשרה מקומות שאתם חייבים להגיע אליהם בהודו לפני שאתם מתים.

טאג' מהאל

כל מילה מיותרת על הטאג' מהאל, אחד משבעת פלאי תבל החדשים. ביקור בהודו לעולם לא יהיה שלם ללא ביקור במבנה המופלא הזה.

טאג' מהאל

אגם פנגונג

אגם פנגונג (Pangong Lake) נמצא כחמש שעות נסיעה צפונית ל-לה (Leh), שעל מנת להגיע אליה עליכם לנסוע כ-18 שעות נסיעה באוטובוס מקרטע ממנאלי, הרחוקה רק כ-12 שעות נסיעה בלבד מדלהי. תסמכו עלינו, כשתגיעו לאגם פנגונג המרהיב תודו שהמסע היה שווה הכל.

אגם פנגונג2

ג'איסלמאר

ג'איסלמאר – מלכת המדבר. נמצאת במדינת רג'סטאן, לא הרחק מדלהי, וכבר מזמן הפכה לחלק בלתי נפרד מ'שביל החומוס' של התרמילאים הישראלים בהודו.

ג'איסלמאר1.1

רישיקש

אמרתם רישיקש, אמרתם יוגה. לא סתם רישיקש קיבלה את הכינוי 'בירת היוגה העולמית'. העיר המדהים הזאת נמצאת על גדת נהר הגנגס הקדוש לדת ההינדואיזם, ואין לנו ספק שכמה ימים באיזור התיירים העונה לשם 'לקסמן ג'ולה' יהפכו אתכם לאנשים מעט יותר שלווים. אפילו הביטלס הגיעו לביקור קצת ברישיקש בסוף שנות ה-60.

רישיקש1.2

מקדש הזהב באמריצר

מקדש הזהב באמריצר הינו המקום הקדוש ביותר בעולם לדת הסיקית ומשמעותו היא "בית האלוהים" בשפה הפנג'אבית. דרך אגב, המקדש עשוי כולו מזהב אמיתי.

מקדש הזהב באמריצר5

מקדש מייסור

מקדש מייסור נמצא בעיר מייסור שבדרום הודו. למרות שביקור בעיר אינו נחשב פופולרי בקרב המטיילים הישראלים, המקדש הוא ללא ספק אחד המקדשים המרשימים שיש להודו להציע למבקרים.

מייסור6

גואה

מה ניתן להגיד על גואה שעוד לא נאמר? שמש, חופים, בירה, יוגה. כבר השתכנעתם?

7גואה

מערות אלורה ואג'נטה

שתי המערות נמצאות בדרום המדינה (רק כ-8 שעות נסיעה ממומביי). ההמלצה שלנו היא להגיע קודם כל למערת אג'נטה, מכיוון שמערת אלורה היא ללא ספק המרשימה מבין השתיים.

10מערות אלורה ואג'נטה

מונאר

ביקור בדרום הודו מתאפיין בעיקר בחופים ושמש, אך כשתגיעו למונאר תקבלו תחושה מוטעית שהגעתם בטעות לצפון הודו ולהרי ההימלאיה. מונאר התברכה בהרים ירוקים לא נגמרים, שייתנו לכם הפוגה של כמה ימים מהחופים של גואה והשמש הקופחת של האמפי בזמן טיול בדרום הודו.

11מונאר

כותב הפוסט: נבו רוזי, מחבר ספר המסע האולטימטיבי לתרמילאים בהודו – '100 דרכים לאבד את עצמך בהודו' – ספר מצחיק וקליל על הודו, אהבה, טעויות, מזל, חוסר מזל ועוד טיפה חוסר מזל, שנכתב בנסיעות של שתים-עשרה שעות באוטובוסים מקרטעים ועל המרפסות מול הנוף הירוק של הרי ההימלאיה.

הפרק הראשון מהספר – '100 דרכים לאבד את עצמך בהודו'

ניסיתי לחצות את הכביש הסואן, וברגע שכף רגלי דרכה על מעבר החצייה כמעט שנדרסתי על ידי ילד בן עשר על קטנוע ישן ומקרטע, שהיה במרחק סנטימטרים בודדים מלשלוח אותי בחזרה לארץ בארון קבורה. מתוך בהלה הסתובבתי לכיוונו ועמדתי לצעוק "מי נתן לך רישיון, ילד?" אך הנחתי למיתרי הקול שלי לנוח כשהבנתי שהוא בסך הכול ילד בן עשר ובהחלט איש לא נתן לו רישיון. נכנסתי לדָאבָּה הראשונה שראיתי ממרחק. הייתי רעב וחייב להכניס דבר מה לפה, הזמנתי צִ'יקֵן מָסָאלָה וצָ'אי רותח. חיכיתי לאוכל יותר משעה, זמן הודו הם קוראים לזה כאן. אני יודע שבהודו הפרות קדושות ושבחלק מן הערים אסור לאכול בשר, אבל המחשבה היחידה שעברה בראשי בעודי ממתין יותר משעה לארוחה שהזמנתי הייתה 'בשר זה נצח'. "אחי!" קרא לעברי בחור ישראלי צעיר שישב מאחוריי רגע אחרי שהצ'יקן מסאלה נחת על השולחן. מכיוון שחשתי שאני האח היחיד באזור, קמתי והתיישבתי בשולחן שלצדו הוא ישב. על שולחנו נחו שתי צלחות ריקות ומנוגבות לחלוטין, וגם שלוש כוסות צ'אי ריקות. הוא לא שאל מי אני או מהיכן הגעתי, ואפילו לא טרח לשאול לשמי. כל ששאל היה "נאבדת כבר?" "נאבדתי?" עניתי בשאלה לשאלתו. הוא סיפר שיש לפחות מאה דרכים לאבד את עצמך בהודו. "פשוט תבחר דרך אחת ותלך איתה. תשכח את כל מה שאתה מכיר ותגיד שלום למי שהיית לפני – איתי המוסכניק, אילון המוזיקאי, סמי הכבאי או בוב הבנאי. זה לא משנה מי היית, אתה בהודו עכשיו". "תסתכל עליי", הוא המשיך, "תפסתי קו למשך כמעט שנה בגבול עזה, איבדתי שם אצבע", הוא הרים את ידו הימנית מעל ראשו בגאווה ואכן הבחנתי באצבע אחת חסרה. חשבתי לעצמי שהוא בוודאות חבר בעמותה 'האגודל למען החייל'. "תבחר את דרכך ותלך איתה לאיבוד. תבנה את עצמך בעשר אצבעות", הוסיף באירוניה, "תהיה מי שאתה מחליט להיות ולא מה שהדיקן באוניברסיטה או אמא שלך בחרו בשבילך". הבחור קם מהכיסא והחל ללכת מבלי לשלם, לא לפני שהסתובב אליי והכריז "נתראה בצד השני". נפרדתי ממנו לשלום, והחשבון כבר היה מונח על השולחן. נראה שיש גם לפחות מאה דרכים להיתקע עם החשבון בהודו.

זהו ספרו הראשון של נבו רוזי. ניתן להשיג את הספר בכל חנויות הספרים המובחרות.

ליצירת קשר: [email protected], או בדף הפייסבוק – '100 דרכים לאבד את עצמך בהודו'

100 דרכים לאבד את עצמך בהודו

לייק לפטריה בפייסבוק

תגובות
Loading...