הבוקר בשעה 11, כמו בכל שנה, תושמע ברחבי הארץ הצפירה המסמלת את פתיחת טקסי האזכרה הממלכתיים לציון יום הזיכרון לחללי מערכות צה”ל ונפגעי פעולות האיבה. במהלך הצפירה בת 2 הדקות, יפסיקו את פעילותם ואת עבודתם מליוני ישראלים במטרה להתייחד עם זכר הנופלים.
עבורנו הישראלים, מדובר בדבר שבשגרה, אך ברחבי העולם, צפירה המושמעת במהלך דקת דומייה הפכה לעניין די נדיר מה שמייחד מאוד את המסורת הישראלית הזאת שהצליחה להישמר לאורך השנים, מאז שהוקמה מדינת ישראל.
רגע לפני הצפירה, ורגע לפני שיום הזיכרון ימשיך להעציב אותנו שעות ספורות בלבד לפני שיסתיים ויפתח באופן רשמי את חגיגות יום העצמאות, הנה כמה עובדות מעניינות ומסקרנות על הצפירה. אז מתי הושמעה הצפירה לראשונה? לאן נעלמה הצפירה השלישית של יום הזיכרון? באילו מקומות נוספים בעולם מושמעת צפירה ובאילו אירועים נוספים הושמעה צפירה חריגה ברחבי הארץ? התשובות לפניכם.
1. הפעם הראשונה בה נשמעו צפירות זיכרון בישראל הייתה בנובמבר 1949 במהלך טקסי לוויה ואזכרות של חללי קרבות ישראלים. היוזמה להשמעת הצפירה הייתה שייכת למספר מועצות מקומיות ומקורה בצפירת הזיכרון שהייתה נהוגה בבריטניה באותה העת.
2. בשנת 1953 נקבע כי אורך הצפירה יהיה 3 דקות. חמש שנים מאוחר יותר, לאחר שהוגשו מסקנותיה של ועדה מיוחדת שהתכנסה בנושא הוחלט לקצוב את הצפירה ל-2 דקות.
3. כיום מושמעות בישראל 3 צפירות הקבועות בחוק: 2 דקות בבוקר יום הזיכרון לשואה ולגבורה, צפירה בת דקה אחת בערב יום הזיכרון הפותחת את טקסי יום הזיכרון בהר הרצל ובשאר רחבי הארץ, וצפירה נוספת בת 2 דקות בבוקר יום הזיכרון, הפותחת את טקסי האזכרות הממלכתיים בבתי הקברות הצבאיים.
4. בעבר, הושמעה צפירה שלישית גם בסיום יום הזיכרון, עם המעבר לחגיגות יום העצמאות. הביקורת הציבורית על המעבר החד הזה, שגם היום ישנם חילוקי דעות לגביו, גרמה לביטול הצפירה השלישית ביום הזיכרון בתחילת שנות השמונים.
5. החוק בישראל קובע כי במהלך הצפירה ביום הזיכרון “תהא בכל רחבי המדינה דומייה בת 2 דקות בהן תושבת כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים”. למעשה, אי מתן כבוד לצפירה הוא עבירה על החוק. העונש הקבוע בחוק על אי עמידה בצפירה: קנס כספי.
6. ברחבי ישראל פזורים קרוב ל-3000 צופרים שמשמיעים את הצפירה ברחבי הארץ והפעלתם מתבצעת מרחוק באמצעות תקשורת אלחוטית ומערכת שליטה. כמובן, אותם צופרים משמשים גם להשמעת אזעקות במצבי מלחמה וחירום.
7. על פי לוח השנה העברי, ה’ באייר, התאריך בו חל יום העצמאות, יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי, שבת. בהתאם לחוק יום העצמאות נקבע כי אם הוא חל בשני, נדחה יום העצמאות ליום שלישי כך שיום הזיכרון חל ביום ב’. אם הוא נופל בשישי או בשבת, הוא מוקדם לחמישי, כך שיום הזיכרון חל ברביעי. לכן, בפועל, מתקיים יום הזיכרון תמיד אך ורק בימים שני או רביעי. המשמעות: לעולם לא תושמע צפירה בישראל בימים חמישי, שישי או שבת.
8. רק בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון את הנצחת חללי פעולות האיבה, ומאז שונה שמו ל”יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה”.
9. בעידן הנוכחי, נהוג להשמיע צפירות שאינן במועדים הקבועים בחוק מעט ככל הניתן ורק במקרים נדירים במיוחד.
10. לאורך השנים, התרחשו מספר מצומצם של אירועים שהובילו להשמעת צפירה במועד שאינו יום השואה או יום הזיכרון. צפירה כזאת הושמעה במהלך יום הלוויה של דוד בן גוריון בנובמבר 73. צפירה נוספת הושמעה ברחבי הארץ בנובמבר 82, מספר ימים לאחר “אסון צור הראשון” במסגרתו התמוטט בניין הממשל הישראלי בצור שבלבנון באסון בו נהרגו 91 ישראלים. צפירה נוספת שמרביתנו ודאי זוכרים, היא הצפירה שהושמעה בנובמבר 1995, ביום הלוויה של ראש הממשלה יצחק רבין.
11. בשנת 2013 הגיש חרדי בשם אלחנן אוסטורוביץ’ עתירה לבג”צ בה דרש להגביל את השמעת הצפירה רק למקומות בהם נערכים טקסים רשמיים ובבתי הקברות בטענה לפגיעה בדמוקרטיה וחופש הביטוי ובטענה שהצפירה מחייבת אותו ואנטי ציונים אחרים לעמוד בניגוד לצו מצפונם. שופטי בית המשפט העליון דחו את טענתו על הסף וכתבו בין השאר: “הצפירה מבטאת את אותו רגע אחד בו האומה מתאחדת ומתייחדת במרחב הציבורי עם זיכרון בנותיה ובניה שנפלו במערכות ישראל ובפיגועי הטרור, ושנרצחו בשואה. בכך לא נפגעת כל זכות של מי שאינו מעוניין להיות שותף לאותו רגע קשה ומאחד, אף שהדומייה הקבועה בחוק מתבקשת ומחייבת”.
12. מלבד הצפירה, ישנם דרכים שונות ומגוונות לבטא אבל במהלך דקת דומייה באירועים שונים מחוץ ליום הזיכרון בארץ ובעולם. במגרשי הכדורגל למשל נוהגים למחוא כפיים לזכרם של שחקנים בולטים שהלכו לעולמם. עוד מנהגים כוללים ענידת סרטים שחורים, הפרחת יונים, יריות באוויר, צלצולי פעמונים ועוד.
13. חלקים מסוימים בציבור החרדי רואים בדקת הדומייה מעשה חסר משמעות מבחינה יהודית הלקוח מ”חוקת הגויים” ולכן עומדים בצפירה רק כאשר הם נמצאים במרחב הציבורי ונוהגים לקרוא פרקי תהילים במהלכה כדי לצקת תוכן יהודי למנהג. נטורי קרתא נוהגים לקיים צעדה סביב כיכר השבת בירושלים במהלך הצפירה בטענה שהקמת מדינת ישראל היא מרידה בקב”ה.
14. ברחבי העולם, על אף שדקת דומייה היא מנהג מקובל ושכיח, השמעת צפירה במהלכה הפכה נדירה במיוחד בשנים האחרונות.
15. בקהילה הנוצרית, נוהגים להחליף את הצפירה בצלצולי פעמוני כנסיות, נוהג עתיק לציון אבל ציבורי. ביפן נוהגים להכות בגונג בתדירות קצובה במהלך דקת דומייה. במקומות אחרים בעולם נוהגים להפריח יונים.
16. במדינות חבר העמים הבריטי, בארצות הברית, בצרפת ובמדינות נוספות באירופה, נהוגה דקת דומייה בכל שנה בתאריך 11 בנובמבר לזכר הנופלים במלחמת העולם הראשונה. במהלך היום הזה, מתקיימות לרוב שתי דקות דומיה בשעה 11, השעה בה הושגה הפסקת האש במלחמה. בעבר הייתה מצוינת דקת הדומייה בצפירה, אך הנוהג הזה נותר רק במדינת מלטה.
17. בהולנד מציינים את יום הזיכרון ב-4 במאי, יום פלישת גרמניה להולנד. ממש כמו בישראל, היום למחרת הוא יום חג לאומי לציון השחרור מהכיבוש הגרמני במאי 1945. בעבר הושמעה צפירה בערב ה-4 במאי אך כיום מסתפקים ההולנדים בצלצול פעמוני הכנסיות ברחבי המדינה.
18. החל משנת 2003, מושמעת גם בורשה שבפולין צפירה לציון מרד ורשה, והיא מתקיימת בכל שנה בתאריך 1 לאוגוסט בשעה 17:00 אחר הצהריים. הצפירה מושמעת בכל רחבי העיר.
בפייסבוק
- 30 סטטוסים מצחיקים שכל אמא לילדים תוכל להזדהות איתם - 13 באוקטובר 2022
- 25 סטטוסים מצחיקים על הדברים הכי מביכים שקרו לאנשים בחדר הכושר - 23 באוגוסט 2022
- 28 הסטטוסים הכי מצחיקים שאנשים כתבו על איך זה באמת מרגיש להיות מעל גיל 30 - 5 ביוני 2022
לייק לפטריה בפייסבוק