הוט, תלמדו ממקרה שוקה: חלאס עם פרסומות הבורר

לפני כשבועיים, הודיע פפ גווארדיולה, המאמן המעוטר ביותר בתולדות ברצלונה, על עזיבתו את תפקיד המאמן, ויציאה לחופשה לזמן לא מוגבל. ההיסטוריה מכילה מקרים רבים מידי של אנשים שהחליטו לפרוש אחרי השיא, ומעט מאוד מקרים כמו זה, בו אנשים החליטו לפרוש בשיא ההצלחה, כשהם על גג העולם נושאים על גבם תהילת עולם, שלא הספיקו לקלקל. זו בדיוק הבעיה עם הפרסומת החדשה של באומן בר ריבנאי עבור הטריפל של הוט.

לאחר סדרת פרסומות דיי מוצלחת בכיכובם של החברים מ"הבורר", מגיעה אלינו פרסומת חדשה בעלת קונספט דומה לאחיותיה המבוגרות. שוב חברות הבורר, הפעם באוטובוס (דאחקה משעשעת על עספור), בדרך לעוד לקוח הוט שהחליט לצפות ביורו במקום בעוד פרק של הבורר. מה חדש אתם שואלים? אז זהו, שכלום. מחלה ידועה בעולם הפרסום, היא רכיבה בלתי פוסקת על גל הצלחה מקומי, ברמה שבה הצופה כבר יודע בדיוק מה הוא הולך לקבל, אולם כבר מזמן לא מעניין אותו. סף הריגוש של הצופים הוא גבוה במיוחד בימים בהם פרסומות מרחפות מעלינו בכל מקום, והפרסומת הזאת נראית כמו פרסומת שכבר ראינו 10 פעמים לפני.

אני לא טוען שהפרסומת עצמה, כיחידה עצמאית אינה מוצלחת. אני יכול להגדיר את הרגשתי בעניין במילה אחת: מיצינו. בהוט משלמים הרבה כסף לבאומן על הפקת הקמפיינים, ויכול להיות שגם רואים מהם תועלת, אך למען היצירתיות, ולמען החדשנות, תנו לנו משהו אחר. כמה פעמים עוד אפשר לרכב על סדרה כמו הבורר שהיא כבר מזמן נחלת העבר, והבאז סביבה הוא פחות או יותר כמו הבאז סביב אליפות הארץ ברכיבה על סוסים, לא קיים.  אפילו הבדיחות עצמן בפרסומת כבר הפכו להיות הומור דבילי ברמה של "נראה לי שאנחנו תיכף עוברים לזמן פציעות". אולי באמ תכדאי שנוותר על זמן הפציעות ושמישהו ישרוק לסיום, אחרת גורל סדרת הסרטונים הללו יהיה כגורלה של שני כהן כמזכירתו של שוקה, שהפכה להיות אחת הדמויות הכי מעצבנות על המסך.

אני פונה להוט בקריאה נרגשת: חלאס. תנו לנו משהו אחר. את הטריפל שלכם אנחנו מכירים. אבל אם כל מה שיש לכם להציע תמורתו זה את כוכבי עספור שהעונה השניה בכיכובם לא התרוממה לשומקום, ואת חברי הבורר שכבר עברו את ימי השיא שלהם, אין לנו מה לחפש אצלכם.



לייק לפטריה בפייסבוק