פרסום קריאייטיב ותופעות רשת

22 עובדות מפתיעות שכנראה לא ידעתם על מילים וביטויים בעברית

עברית, וזהו דבר ידוע לכל מי שעלה לארץ ממדינה אחרת או לחילופין, נכח בשיעורי לשון בבית הספר ונאלץ לחוות את אחד ממבחני הבגרות היותר מטרידים שיש למערכת החינוך להציע, היא שפה מאוד לא קלה, או כמו שאומר מטבע הלשון המפורסם – "עברית שפה קשה".

ובכן, גם אם נושא העברית תקנית לא ממש מדבר אליכם, עמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, המוסד העליון למדעי השפה שלנו, הוא בהחלט אחד מעמודי הפייסבוק הכי מגניבים ומעניינים שכנראה לא ביקרתם בהם, ובהחלט שווה לכם לבזבז בו את זמנכם.

בכל יום מתפרסמים בעמוד האקדמיה פוסטים מסקרנים ומחכימים שיעשו לכם סדר בראש ועל הדרך ילמדו אתכם בצורה מאוד ידידותית למשתמש דבר או שניים על סוגיות מעניינות בעברית, מטבעות לשון, ביטויים וכמובן, תשובות לשאלות הרות גורל שמעלים הגולשים וכולנו נתקלים בהם ביום ולא תמיד יש לנו תשובה עליהן.

אספנו עבורכם 20 עובדות משעשעות ומעניינות מתוך העמוד של האקדמיה, ואתם כמובן מוזמנים לבקר בו וליהנות מעוד המון פרטי מידע חשובים ברוח קלילה ומהנה.

וונדרוומן (אשת חיל)

הסרט 'אשת חיל' – המוכר יותר בשמו הלועזי 'וונדר וומן' – שובר קופות. אם כבר צפיתם בסרט, ודאי אמרתם לעצמכם "איזו לוחמת עשויה ללא חת!", ועצמכם ודאי שאל בתגובה: "אפשר לדעת מה זה אומר?". ובכן, "ללא חת" פירושו 'בלי פחד', 'שאין בו פחד'.

האקדמיה ללשון העברית 1
איור: דן אזולאי

אחד משלישייה נקרא תאום?

בשעה טובה נולדה לכם שלישייה. מזל טוב! הרשו לנו לחסוך מכם צרה אחת שוודאי מטרידה אתכם בין החתלה להאכלה של כל אחד משלושת החמודים: איך נגדיר בעברית תקנית את המשפחה המתרחבת?
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
התשובה: המילה תאומים נתפסת בדרך כלל כמציינת שניים בגלל השימוש הרווח בה, ואולם היא טובה גם לציון שלושה ויותר. במדרש מסופר על הבל ש"נולד הוא ושתי תאומותיו" (בראשית רבה סא, ד) – כלומר בלידה אחת נולדו שלושה והם נקראים תאומים. ועוד: צורת המילה תאומים היא צורת רבים רגילה ולא צורת זוגי. בעבר דנה הוועדה למילים בשימוש כללי בסוגיה והצעתה היא "תאומי שלישייה".

האקדמיה ללשון העברית 2
איור: דן אזולאי

דילמת הפסיק ביחד עם ו' החיבור

רבים שואלים אותנו: האם ו' החיבור יכולה לבוא לאחר פסיק? התשובה העקרונית היא חיובית. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍
והינה ההסבר: ו' החיבור יכולה לבוא אחרי פסיק כאשר היא פותחת משפט עצמאי בעל נושא ונשוא. לדוגמה: אורי יצא לחופשה בצפון, ומיכל הצטרפה אליו כעבור יומיים. ההחלטה אם לתת פסיק בין האיברים תלויה לרוב באורכו של האיבר השני.
‍‍ ‍‍‍‍‍‍ ‍‍
לעומת זאת לא יבוא פסיק לפני ו' החיבור אם היא מחברת בין מילים או צירופי מילים ברשימה. לדוגמה: רן ונעמה קנו עגבניות, לחם, חלב וגבינת עיזים משובחת. בדרך כלל מדובר ב־ו' הבאה לפני הרכיב האחרון ברשימת רכיבים בעלי תפקיד זהה במשפט. בלשון המקצועית רכיבים אלו מכונים יחד 'חלק כולל' או 'חלק משפט מאוחה'.

האקדמיה ללשון העברית 3
תמונה: טל מור

שני או שתי פנים?

קבלו בסבר פנים רציניות (ואפשר גם רציניים) את התשובה על השאלה: שני פנים או שתי פנים?
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי של פָּן מוטב לנקוט לשון זכר: "יש כאן שני פנים: הפן האחד הוא… והפן השני הוא…".

האקדמיה ללשון העברית 4
איור: דן אזולאי

סבות או סבתות?

צורת הרבים התקנית של סָבְתָא היא סָבוֹת. המילים סַבָּא (במקור סָבָא) וסָבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים (ולא סָבֵי או סבָיָא), כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא צורות הרבים הארמיות סָבָתָא או סָבָתָן). וכשם שבלשון התקנית איננו אומרים "אַבָּאִים" אלא אָבוֹת (מן אָב), כך גם נאמר סָבָתִי ולא "סבתתי", סָבוֹת ולא "סבתות".

האקדמיה ללשון העברית 5
איור: דן אזולאי

איך אומרים "קוקטייל" בעברית?

מִמְזָג (קוקטייל) הוא משקה שיש בו מיזוג של משקה כהיל עם משקה אחר – כהיל או שאינו כהיל, כגון מיץ פֵּרוֹת.

 

האקדמיה ללשון העברית 6
איור: דן אזולאי

האוכל מתובלן מדי או מתובל מדי?

למילה תַּבְלִין היסטוריה מעניינת: מעיקרה היא צורת הרבים של המילה תֶּבֶל בשפה הארמית. ואולם מאחר שהצורה הארמית לא הייתה מובנת (שהלוא בעברית היינו אומרים תְּבָלִים, על דרך מֶלֶךְ–מְלָכִים) החלו לראות בה צורת יחיד והוסיפו על גביה את סיומת הרבים העברית. כך התקבלה צורת רבים חדשה – תַּבְלִינִים. בצורה זו יש ריבוי כפול, כמוה כמאמר הילדים: צ'יפסים. המילה צ'יפס נתפסת אצל הילדים כיחיד, והם מוסיפים לה את סיומת הרבים העברית. היום אין להשיב, כמובן, את התהליך הזה לאחור, ולכן בלשוננו תַּבְלִין – יחיד, והרבים – תַּבְלִינִים.

בשנים האחרונות מתרחש שלב נוסף בתהליך הזה: מן המילה תַּבְלִין גזרו את הפעלים לְתַבְלֵן ומְתֻבְלָן. עד כה נהגנו, כמו במקורותינו, לתבל את המאכלים, וכך מומלץ לנהוג גם במטבח בן ימינו. ה'תבלון' אינו מוסיף שום טעם לפועל הישן והטוב, ומוטב לומר כבעבר 'לתבל' ו'אוכל מתובל'.

האקדמיה ללשון העברית 7
איור: דן אזולאי

המקור המפתיע מאחורי שמה של העגבניה

את המילה עגבנייה חידש כנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. שורש המילה, עג"ב, מציין אהבה ותשוקה. ההשראה לכינוי זה באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה, כמו בגרמנית Liebesapfel "תפוח אהבה".

ראובן סיוון מספר שהשם עגבנייה לא מצא חן בעיני תושבי הארץ, ודוברי העברית נמנעו מלהעלות את המילה הגסה על שפתותיהם במשך שנים. אחד המתנגדים למילה היה אליעזר בן־יהודה. בביתו כינו את הירק הזה בשם בַּדּוּרָה על פי המילה הערבית בנדורה. בסופו של דבר ניצחה העגבנייה את הבדורה, אך נותר ויכוח על הסיומת: המשורר ביאליק לא אהב את הסיומת ־יה, ולכן בשיר הילדים שלו "בערוגת הגינה" הסלק אינו רוקד עם עגבנייה אלא עם עגבנית.

האקדמיה ללשון העברית 8
איור: דן אזולאי

יש לכם חבר שקוראים לו דולב? שימו לב!

ההגייה התקנית של שם הצמח דולב היא במלעיל – כשמות הצמחים אורן, גומא, לוטם, עולש, רותם, תומר (בניקוד: דֹּלֶב, אֹרֶן, גֹּמֶא וכו').

שם העץ דולב חודש בעברית של ימינו על פי שם העץ דֻּלְבָּא (בלי ניקוד: דולבא) הנזכר בארמית של התלמוד הבבלי (סוכה לב ע"ב ועוד). המשקל הארמי שבו שקול שם זה מקביל למשקל העברי המלעילי פֹּעֶל, כגון עומקא–עֹמֶק (מעומקא דלִבָּא), קודשא–קֹדֶשׁ. לפיכך יש להגות את שם היישוב דולב במלעיל, וכך מומלץ גם בהגיית השם הפרטי ושם המשפחה דולב.

האקדמיה ללשון העברית 9
איור: דן אזולאי

כנסו או היכנסו?

במרשתת וברשתות החברתיות רבים יוצאים בקריאה הנרגשת "כנסו, כנסו!!!" כדי למשוך את תשומת לבם של הגולשים ולגרום להם להיכנס לאתר כלשהו. ואולם "כנסו" איננה צורת הציווי של 'נכנס' אלא של 'כינֵס' – פועל בבניין פיעל שמשמעו קיבץ ואסף. צורת הציווי התקנית של 'נכנס' – בבניין נפעל – היא 'היכנסו', בדיוק כמו שצורת הציווי של 'נשמר' היא 'הישמרו'. ומי שרוצה לנקוט צורה דיבורית אך תקנית יכול לנקוט את צורת העתיד 'תיכנסו'.
האקדמיה ללשון העברית 10
איור: דן אזולאי

מכנס או מכנסיים?

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אמנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי -ַיִם.  בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד מִכְנָס במשמעות של פריט הלבוש כולו, ואולם שימוש זה אינו תקני. מִכְנָס הוא רק מחצית המכנסיים – החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת.

כמו מכנסיים, גם משקפיים הם פריט אחד המורכב משני חלקים, וכמו מכנסיים מינם הדקדוקי זכר: מכנסיים חדשים, משקפיים יפים. מתחת למכנסיים העליונים נלבשים מכנסיים תחתונים, או בשמם המקוצר המקובל: תחתונים (כמו 'שמלה חצאית' שנעשתה בפי כול לחצאית), ומכאן שגם צורת היחיד "תחתון" לציון פריט הלבוש איננה תקנית.

מכנסיים
איור: דן אזולאי

המשך בעמוד הבא…

לייק לפטריה בפייסבוק

תגובות
Loading...