פרסום קריאייטיב ותופעות רשת

Great Britain: דברים טובים שהגיעו אלינו מהממלכה המאוחדת

יחי המלכה! מעבר לכללי נימוס מופרזים, תרבות שתייה מיוחדת ומנדט אחד – אנגליה תרמה לעולמנו רבות, וההמצאות שהגיעו ממנה מלווים אותנו בהצלחה עד היום. הנה כמה תזכורות מהממלכה

זאב נחמנזון

כשמדברים על קידמה וטכנולוגיה, המדינות המובילות שעולות לרוב בהקשרים אלו הן יפן וארה"ב, המציעות חדשנות, רובוטיקה, ננו-טכנולוגיה ושאר מילים ארוכות. זה בערך כמו לומר שככל ומדובר באופנה – המדינה הראשונה המקושרת לכך היא איטליה. אז גם אחותה הקטנה של ארה"ב, ממלכת בריטניה, היא חלוצה טכנולוגית אשר שינתה לא מעט את העולם בזמנו, וגם באופנה יש לזקוף לזכותה נקודות רבות. מלונדון בירתה, שהייתה בעבר הגדולה בערי העולם – יצאו המצאות ורעיונות המשמשים אותנו על בסיס יומי, ואף ממשיכים להתפתח גם היום. הנה כמה מהבולטים שבהם.

Credit: Shutterstock

תחבורה: לא עוצרת באדום – או שכן

אולי הם נוסעים בצד האחר של הכביש, אבל תרומתם של הבריטים לעולם התחבורה היא לא פחות מעצומה. גם אם נניח לרגע למותגי הרכב המנצחים שלה דוגמת ה- Mini Cooper, Aston Martin וכמובן בגזרת האופנועים – המותג triumph motorcycles, שרק לאחרונה שב אלינו ובגדול – האנגלים היו שם מהבסיס.

הרמזור, לצורך העניין, הוא המצאה בריטית בת למעלה מ-50 שנה. עוד לפני שהמכוניות הראשונות יוצרו – הדרכים בבירה הבריטית היו עמוסות כרכרות, וכדי לנהל את התנועה בהן בצורה מבוקרת ומנוטרת הוצבו עששיות בצבעי אדום וירוק על עמודים ובצמתים מרכזיים ועמוסים יותר. מערכות הרמזורים היום הן מהמורכבות והמתוחכמות בעולם וחשיבותן בארגון וניהול התנועה בערים היא הכרחית לפיתוח תשתיות התחבורה.

דבר נוסף שהגיע לעולם מבריטניה הוא האוטובוס – ואנו לא מתכוונים לדו-קומתיים האדומים והמיושנים הכה מזוהים עם לונדון. הקונספט של תחבורה ציבורית, בתחילה על גב כרכרות קיטור, הומצא באנגליה בשנת 1833. ג'יימס ואט הסקוטי היה זה שהמציא את מנוע הקיטור שבמשך עשרות שנים, היה אמצעי ההנעה והניוד העיקרי בעולם. היישום המוכר ביותר המזוהה עם מנוע קיטור, ובכמה מקומות אחרונים בעולם עודנו פעיל גם היום – הוא הרכבת. רכבות קיטור שחצו מדינות ואף יבשות הובילו נוסעים וסחורה מסיבית כאחד, מה שהאיץ את הפיתוח והסחר וגם שינה אותו מבחינת מחיר וזמינות. אמנם הרכבת לא הומצאה באנגליה, אך כל רעיונה הסתמך על מנוע הקיטור. אם לא די בכך, מה שכן הומצא באנגליה היא הרכבת התחתית, עוד ב-1863. בישראל יש לנו עוד למה לחכות ולצפות בעניין אך בעולם הגדול, מדובר באמצעי תחבורה ציבורי חשוב ושימושי במיוחד בערים גדולות.

Credit: Shutterstock

אופנה: ממגבעת צרת שוליים לחליפת טוקסידו יוקרתית

צ'מברלין, אותה מגבעת צרת שוליים, מקל הליכה, שעון כיס מחובר בשרשרת ומונוקל, משקף בודד – כך רובינו רואים את האנגלים בדמיונם. אך דורם של הג'נטלמנים הבריטיים כבר חלף מן העולם והגבירים המעונבים והמלומדים, התחלפו באנשי עסקים ומנהלי חברות שניתן למצוא במשרד בעודם לובשים ג'ינס וטי שירט.

ועדיין, קרדיט גדול נזקף להנרי פול, חייט שעבד בשירות הנסיך אדוארד השביעי ואינו אהב במיוחד את הביגוד הנלבש באירועים ומפגשים חברתיים. פול עיצב לאדוארד חליפה קלילה למדי בשם טוקסידו ומאז, הפכה חליפת הערב לשם דבר באופנת הגברים ברחבי העולם. תדמיתה היוקרתית הפכה לשם גנרי ורבים משתמשים בה עד היום. קצת יותר ממאה שנים לאחר מכן, תמציא מעצבת האופנה הבריטית מרי קוואנט את חצאית המיני אשר גם ממנה, התפתחה אופנה ותדמית מיוחדת, אשר נמצאת אף היא בשימוש עד היום.

משטרה: למען שמירה על הסדר הטוב

"הצורך הוא אבי ההמצאה" – אפלטון אמר, אנחנו יישמנו. המהפכה התעשייתית שהחלה בלונדון באמצע המאה ה-18, שינתה סדרי עולם, דרשה משאבים רבים וייצרה כסף רב ולא מעט הזדמנויות. אל לונדון, שבאותה העת הייתה העיר הגדולה בעולם, נהרו מאות אלפים בחיפוש אחר עבודה. במקביל הוקמו ארגוני עובדים, ריכוזי כוח, שחיתות ופשיעה התעוררו אף הם ובטרם יצאו העניינים משליטה, החליטה הממשלה הבריטית על הקמת כוח שיטור המשרת אותה ואת הממלכה על פי חוק. משם הוקמה המשטרה המודרנית המתפקדת כיום כזרוע החוק בכל מדינה בעולם. באופן מעניין, זו הבריטית בפרט, אשר הוקמה כגוף מדיני אך כזה שאינו מהווה חלק מהקהילה המקומית (בניגוד לצבא, לצורך העניין), נטמעת עד היום בקרב האוכלוסייה, והשוטרים בה אינם נושאים נשק חם.

לזכות בני הממלכה הבריטית עומדות המצאות רבות ושימושיות נוספות. בתחום החשמל ומוצרי הבית הם הביאו לנו את הקומקום החשמלי, המיקרופון, הכספומט וכמובן, הטלוויזיה. בתחום המזון תרומתם יחסית זניחה עד לא קיימת שכן הקרדיט לצ'יפס מגיע דווקא לצרפתים, אך אם אנו גולשים מעט לכיוון המשקאות – יש לכם את הבירה והוויסקי, לכו תתווכחו עם המורשת של אלו.

Credit: Shutterstock

לייק לפטריה בפייסבוק

תגובות
Loading...