כל כמה זמן כדאי לטעון את הרכב החשמלי שלכם?

המעבר לחשמל מביא איתו שקט בכביש וחיסכון בתחזוקה, אבל גם שאלה יומיומית שמטרידה רבים: כל כמה זמן טוענים. חלק מאתנו מתחברים בכל לילה מתוך הרגל, אחרים מחכים שהמד טווח יבהיל אותנו ורק אז ניגשים לשקע. האמת נמצאת באמצע – ובאה מהבנה של איך סוללות מתנהגות ומה שוחק אותן.

בפועל, תדירות הטעינה של רכב חשמלי אינה רק עניין של נוחות. היא משפיעה על בריאות הסוללה, על זמינות הרכב בבוקר ועל החשבון בסוף החודש. כשבונים הרגלים נכונים, נהנים יותר מהאוטו ופחות רודפים אחרי תחנות טעינה.

המפתח הוא לחשוב בטווחים ולא במספרים מוחלטים: לשמור בדרך כלל על מצב טעינה מאוזן, להימנע מקצוות, ולהתאים את השגרה לדפוס הנהיגה ולמזג האוויר שבו אנו חיים.

העיקרון המנחה: טווחי טעינה ולא קצוות

ברוב השימושים היומיומיים עדיף לשייט באמצע. כלומר, לנסוע כשהסוללה באזור בינוני ולהטעין כשאנו מתקרבים לנמוך, בלי להוריד אותה לקצה התחתון ובלי לחנות ימים שלמים על קצה עליון.

רבים מוצאים איזון נוח סביב עשרים עד שמונים אחוזים לשגרה. זה לא כלל ברזל, אלא טווח שמקטין שחיקה כימית לאורך זמן.

לפני נסיעה ארוכה בהחלט אפשר לעלות גבוה יותר, אך לא להשאיר את הרכב חונה זמן ממושך במצב טעינה מרבי. אם נוטים לנסיעות קצרות בעיר, אין כל חובה להגיע לשמונים בכל יום; גם שישים אחוזים יציבים עושים את העבודה.

גורמים שמשפיעים על תדירות הטעינה

• קילומטראז׳ יומי: מי שנוסעים חמישים קילומטר ביום יידרשו לטעון לעיתים רחוקות יותר ממי שנוסעים מאה וחמישים.
• קיבולת הסוללה: רכב עם סוללה גדולה מאפשר מרווח טעינה נוח יותר ושמירה על טווחי ביניים.
• מזג אוויר: קור שואב אנרגיה לחימום ולניהול תרמי; חום קיצוני מאיץ הזדקנות אם משאירים את הרכב טעון מאוד בחוץ.
• מהירות ונהיגה: נסיעה מהירה על כביש מהיר או האצות חדות מרוקנות מהר יותר.
• טופוגרפיה ומשקל: עליות, גרירה ומטען משפיעים על הצריכה.
• זמינות טעינה בעבודה או בבית: אם יש שקע איטי ונוח, ניתן להטעין לעיתים תכופות בקצב עדין, מה שחוסך התרוצצויות.

כימיית הסוללה משנה את ההמלצות

לא כל סוללה זהה. ההרגלים הטובים תלויים גם בכימיה.

סוללות LFP

סוללות ברזל־פוספט עמידות במיוחד למחזורי טעינה רבות, ופחות רגישות לשהייה בטווחי טעינה גבוהים. בשגרה עדיין כדאי להימנע מהחזקת הרכב ימים שלמים במצב טעינה מרבי, אך אפשר לטעון גבוה לפני נסיעות.

יצרנים מסוימים אף ממליצים להגיע מעת לעת לטעינה גבוהה לצורכי כיול של מערכת הניהול, במיוחד אם מד הטווח מתחיל לסטות.

סוללות NMC או NCA

בסוללות המבוססות ניקל־מנגן־קובלט או ניקל־קובלט־אלומיניום כדאי להעדיף שימוש בטווחי אמצע ולשמור את הקצה העליון לנסיעות מיוחדות. טעינה יומיומית עד שמונים אחוזים מספיקה לרוב הצרכים העירוניים והפרבריים ומקטינה עומס תרמי וכימי.

סוג הטעינה ותדירות: איטית עדיפה לשגרה

טעינת זרם חילופין ביתית או בעבודה מתונה ועדינה יותר לסוללה, ולכן מתאימה לשימוש קצר ותכוף. טעינת זרם ישר מהירה מעולה לנסיעות ארוכות ולמצבי חירום, אך שימוש יומיומי תכוף עלול להאיץ שחיקה לאורך שנים.

שילוב חכם הוא להטעין איטי בשגרה, ולהיעזר בטעינה מהירה כשצריך. אם מתכננים טעינה מהירה בחורף, כדאי לחמם את הסוללה מראש באמצעות תכנון יעד בעמדת טעינה במערכת הניווט, כדי לשפר יעילות ולהפחית מאמץ תרמי.

טווחי יעד מעשיים לשגרה

שגרה נוחה לרבים היא להתחבר לשקע ביתי כמה לילות בשבוע, עם יעד אוטומטי סביב שבעים עד שמונים אחוזים. אם נוסעים מעט, אפשר לטעון אחת לשניים או שלושה לילות ולהישאר סביב שישים עד שבעים.

אם הנסיעות ארוכות יותר, מעלים את היעד ומוסיפים לילה נוסף. שווה לכוון את הטעינה כך שתסתיים סמוך לשעת היציאה בבוקר, במקום לסיים מוקדם ולהשאיר את הרכב מלא כל הלילה. כך מצמצמים זמן שהייה במצבי קצה.

נסיעות ארוכות וחופשות

לפני יציאה ארוכה רצוי להעלות את היעד לתשעים או למלא, לצאת מיד לאחר סיום הטעינה, ולתכנן עצירות ביניים קצרות שבהן עולים מטווח בינוני לטווח בינוני ולא מנסים למלא בכל עצירה.

עצירה כשהסוללה נמוכה יחסית מזרזת את התהליך, ולכן תכנון עומס נסיעה סביב חמש־עשרה עד שישים אחוזים בין עצירות לעיתים יעיל יותר מאשר המתנה לטעינה איטית בחלק העליון.

תעריפי חשמל, סולארי והחזר כלכלי

אם יש תעריף לילה זול, מתזמנים את הטעינה לשעות אלו. בעלי מערכת סולארית ביתית יכולים לנצל שעות שמש לטעינה איטית, אך כדאי לשלב זאת עם השיקול של לא להשאיר את הסוללה מלאה סתם כך בשעות חמות. לפעמים עדיף לחלק בין טעינת יום סולארית מתונה לבין השלמה קלה בלילה.

מנהגים ששומרים על הסוללה לאורך זמן

• נמנעים משהייה ממושכת במצב טעינה מרבי, במיוחד בחום.
• לא נותנים לסוללה להתרוקן עד הסוף ביומיום; אם זה קרה, טוענים בהקדם.
• מעדיפים טעינה איטית לשגרה ומגבילים שימוש בטעינה מהירה לצרכים נקודתיים.
• משלימים טעינה גבוהה רק כאשר יש נסיעה שדורשת זאת מיד לאחר מכן.
• מעדכנים יעד טעינה בהתאם לעונה ולדפוס הנהיגה בפועל.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

• התחברות בכל לילה ליעד מרבי ללא צורך אמיתי.
• הזנחת טעינה עד שמגיעים לאזהרות חוזרות ונשנות.
• שימוש קבוע בטעינה מהירה מתוך נוחות, גם בימים רגילים.
• השענת הרכב בחניה פתוחה בשמש כשהוא מלא מאוד שעות ארוכות.
• התעלמות מהנחיות היצרן לגבי כיול תקופתי אם יש דרישה כזו.

איך יודעים שהגיע הזמן לטעון

המדד הפשוט הוא טווח הנסיעה הבא. אם למחרת צפויה נסיעה קצרה, אין צורך להילחץ ממד טעינה בינוני. אם צפוי יום עמוס, מעלים יעד בלילה שלפני.

אפשר לאמץ סף אישי, למשל להתחיל טעינה כשהסוללה יורדת לסביבות עשרים עד שלושים, ולהתאים עם הזמן בהתאם לניסיון. אם מערכת הרכב מציעה ניהול חכם של יעדי טעינה וזמני סיום, משתמשים בו כדי להפוך את זה לאוטומטי.

שאלת התדירות בקיצור

אין מספר קסם שתקף לכולנו. יש עיקרון: לטעון מספיק כדי שהרכב יתאים ליומיום מבלי להיתקע, אך להימנע מהקצוות כשאין בכך צורך.

ברוב הבתים המשמעות היא חיבור כמה פעמים בשבוע לטעינה איטית ומתוזמנת, העלאה חד־פעמית לקראת נסיעות ארוכות, וניהול יעד טעינה גמיש לפי עונה ודפוס הנהיגה.

בשורה התחתונה

כדאי לטעון כאשר זה משרת את היום שלמחרת, ולא מתוך אינרציה. שמירה על טווחי אמצע בשגרה, טעינה איטית ומתוזמנת, והעלאה ייעודית לפני נסיעות ארוכות – זו הנוסחה שמאזנת בין נוחות לבריאות הסוללה.

אם נאמץ את ההרגלים הללו ונכוון יעדי טעינה חכמים, נהנה מרכב מוכן תמיד לדרך, מסוללה שמחזיקה שנים, ומחשבונות חשמל צפויים ונוחים.