21 עובדות מפתיעות שכנראה לא ידעתם על “היפה והחיה”

אחד הסרטים המצוירים הכי גדולים אי פעם חוגג ממש בקרוב 25 שנה מאז יציאתו לאקרנים בנובמבר 1991, ולמרות כל סרטי האנימציה המתוחכמים והמושקעים שיצאו בשנים האחרונות – “היפה והחיה” שומר על מקומו כאחת הקלאסיקות האהובות והמרגשות בכל הזמנים, כזו שקשה למצוא אנשים בוגרים באזור גיל 30 וגם כאלה צעירים הרבה יותר שלא גדלו עליו.

אז לפני שאתם מתמלאים נוסטלגיה ומתיישבים לצפות שוב בבל מוותרת על שירותיו של גסטון השרירי ויפה תואר לטובת חיה שהוא קצת פחות אטרקטיבי אבל רומנטיקן גדול, תרשו לנו לחלוק אתכם כמו עובדות וסיפורים מעניינים ומרתקים מתהליך יצירת הסרט.

היו לא מעט שחקנים שלא קיבלו את תפקיד החיה כי הם “נשמעו יפים מדי”.

במהלך האודישנים, הבוחנים כיסו את עיניהם, כדי שיהיה להם קל יותר לדמיין את הקול שהם שומעים כדמות.

 

כדי להיכנס לדמות, רובי בנסון שדיבב את החיה ביקש שיכבו את האור במהלך ההקלטות. התאורה היחידה באולפן היתה על הטקסט שלו.

את הריקודים של בל והחיה לקח חודשים לצייר (בין שלושה חודשים לחצי שנה), למרות שהסצנה עצמה היתה די קצרה.

 

האורחים בסצנה הזאת קפואים בגלל ענייני תקציב, בין היתר. סצנות מהסוג הזה יקרות מאד ולכן מתמקדים בהן בדמויות הראשיות.

לומייר הוא הדמות היחידה עם מבטא צרפתי פשוט כי המדבב, ג’רי אורבך רצה לעשות מבטא צרפתי. וכשג’רי אורבך רוצה דברים – דברים קורים.

 

פייג’ אוהרה, הקול שמאחורי בל, הציעה שגם לבל יהיה מבטא צרפתי. זה לא קרה כי הם אהבו את הדיבוב שלה כמו שהוא.

 

במקור, השיר  Be Our Guest היה אמור להיות מושר לאבא של בל ולא לבל.

 

אנג’לה לנסברי לא היתה צריכה לעשות אודישן לתפקיד גברת תיון. בכל זאת, אנג’לה לנסברי.

היא ביססה את הדמות של גברת תיון על זיכרונות ילדות ממשרתת שעבדה בבית המשפה.

 

אחד האתגרים הגדולים בלאייר את גברת תיון היה לגרום לדמות להראות כמו חפץ שבאמת עשוי מפורצלן.

כמה מהרגעים הכי יפים של בל בסרט היו בהשראת רקדניות בלט.

 

ג’רי אורבך, לני בריסקו בשבילכם, היה מתחיל את היום בצילומים של חוק וסדר ורק אז מגיע להקלטות של הסרט.

לתפקיד בל נבחנו לא פחות מ-500 שחקניות.

 

פייג’ אוהרה עברה 5 אודישנים עד שקיבלה את התפקיד של בל.

 

את הבשורה המשמחת היא קיבלה במקרה, כשהמנצח של הסרט הודיע לה שהיא צריכה לבוא ולקבוע סולמות מתאימים לשירים.

בכל מה שקשור לבגדים של היפה, רמת הדיוק היתה כמעט קטנונית. אפילו על אורך הכפפות וכמה פנינים יהיו לה במחרוזת.

 

היו כמה אנשים בהפקה שרצו את השמלה של בל בוורוד כי “זה מה שילדות קטנות אוהבות”.

 

החלק החביב על פייג’ אוהרה בסרט הוא כשהיא שרה את There’s Something There. או במילים אחרות: הרגע שבו בל מגלה שהיא מאוהבת בחיה.

 

והמשפט החביב עליה בסרט הוא: Gaston, you are positively primeval.

 

הרגע שבו היוצרים הבינו שיש להם ביד את אחד הסרטים המצוירים הגדולים שאי פעם נוצרו היה בניו יורק סיטי פסטיבל. הסרט עדיין היה בתהליך עבודה והוקרנה שם גרסה ראשונית, לא מאוירת לחלוטין, של הסרט. המבקרים הגיבו במחיאות כפיים במשך 10 דקות רצופות.

 

באמצעות: buzzfeed

לייק לפטריה בפייסבוק