מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בעיצומו של תהליך רפורמה מקיף המשנה את דרכי המדידה וההערכה של כישורי שפה אקדמיים. השינויים, שאושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה בסוף שנת 2019, מבטאים מגמה עולמית לבחינה מקיפה יותר של יכולות לשוניות והתאמה לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים.
הרקע לרפורמה
במשך שנים רבות, המבחנים הסטנדרטיים בישראל התמקדו בבחינת מיומנויות מצומצמות יחסית. פרקי האנגלית במבחן הפסיכומטרי ובבחינות כמו אמיר״ם התרכזו כמעט באופן בלעדי בהערכת כישורי קריאה והבנת הנקרא, יחד עם בדיקת אוצר מילים. גישה זו, אף שהיא יעילה ממבחינה לוגיסטית, לא שיקפה את מכלול היכולות הנדרשות משימוש אקדמי בשפה זרה.
הרפורמה החדשה מבקשת לשנות זאת באמצעות יישום תקן CEFR האירופי המקובל, הכולל ארבעה מרכיבים מרכזיים: יכולות קריאה, הבנת שמע, כתיבה ובמועד מאוחר יותר גם דיבור. שינוי זה מיועד להעניק תמונה מלאה ומדויקת יותר של רמת השפה האמיתית של הנבחנים.
השלב הראשון: כניסת בחינת אמירנ״ט
בשנת 2024 הושקה בחינת אמירנ״ט כתחליף מודרני לבחינת אמיר״ם הוותיקה. המבחן החדש מתבסס על טכנולוגיה ממוחשבת ומציג גישה אדפטיבית משופרת. בניגוד למבחנים קודמים שהתאימו את רמת הקושי אחרי כל שאלה בודדת, אמירנ״ט מבצע התאמה בתום כל פרק שלם, דבר המאפשר לנבחנים חופש תנועה בין שאלות בתוך אותו פרק.
מבנה הבחינה כולל שלושה סוגי פרקים עיקריים: השלמת משפטים, ניסוח מחדש של משפטים והבנת הנקרא. משך הבחינה הכולל הוא כ-40 דקות, והיא דורשת מהנבחנים התמקדות בפתרון פרקים שלמים תחת מגבלות זמן ברורות. מי שמחליט ללמוד לפסיכומטרי ב High-Q יכול להיחשף גם לאסטרטגיות ההתמודדות עם סוגי בחינות חדשים אלו.
השלב השני: אמירנ״ט פלוס ותוספות חדשות
במרץ 2025 הורחב המבחן לגרסת אמירנ״ט פלוס, הכוללת פרקים ניסיוניים נוספים. כל נבחן חשוף באופן אקראי לשני סוגי שאלות חדשים מתוך מאגר הכולל ארבעה טיפוסים: בדיקת דקדוק בהקשר, יצירת מילים נגזרות, האזנה לקטעי שמע אקדמיים או שיחות, והמשכת קטעי שמע על בסיס הבנת התוכן.
חשוב לציין שבשלב זה, הפרקים החדשים נושאים משקל מינימלי בציון הסופי. תשובה שגויה כמעט אינה פוגעת, בעוד תשובות נכונות עשויות להוסיף נקודות בונוס. מטרת השלב היא בעיקר איסוף נתונים ובחינת התנהגות הנבחנים מול סוגי שאלות חדשים, לקראת השלב הבא של הרפורמה.
השלב השלישי: בחינת הלא״ל והעתיד
השלב המרכזי והמשמעותי ביותר ברפורמה הוא הקמתה של בחינת הלא״ל, שתשמש כמדד הרשמי היחיד להערכת רמת האנגלית להשכלה גבוהה בישראל. בחינה זו תכלול את מלוא מרכיבי השפה: קריאה, שמיעה, כתיבה, ובהמשך גם בחינת דיבור. כניסתה של בחינה זו תוביל לשינוי מבני בפסיכומטרי עצמו, פרק האנגלית יוצא מהמבחן לחלוטין, כך שהפסיכומטרי יתמקד אך ורק בחשיבה מילולית וכמותית.
בחינת הלא״ל תציג אתגרים חדשים עבור הנבחנים. לצד השאלות המסורתיות של הבנת נקרא וניסוח מחדש, יתווספו משימות מורכבות יותר: סידור משפטים בפסקה לפי סדר הגיוני, תיאור כתוב של נתונים גרפיים או דיאגרמות, השלמת משפטים עם מילות מפתח נתונות, וכתיבת חיבורים קצרים באורך של כמאה מילים.
המשמעות עבור הנבחנים
השינויים המתוארים דורשים התאמה מהותית באופן ההכנה למבחנים. כבר לא מספיק להתמקד אך ורק בשיפור כישורי קריאה והרחבת אוצר מילים. נבחנים נדרשים כעת לפתח יכולות כתיבה מתקדמות, לשפר את הבנת השמע באמצעות האזנה לחומרים אקדמיים, ולהתרגל בכתיבה מובנית ומדויקת.
התאמת שיטות הלמידה לדרישות החדשות היא קריטית להצלחה. תרגול רב-ממדי הכולל חשיפה למגוון סוגי טקסטים, האזנה אקטיבית לתכנים באנגלית, ותרגול כתיבה מודרכת – כל אלו הופכים למרכיבים הכרחיים בתהליך ההכנה. הרפורמה מציבה אתגרים, אך גם יוצרת הזדמנות לנבחנים להוכיח את יכולותיהם הלשוניות בצורה מקיפה ומייצגת יותר של השימוש האמיתי בשפה האנגלית בהקשר אקדמי.
לייק לפטריה בפייסבוק