דיויד דוכובני מחלק טלויזיות עם הטריפל של הוט

אמש כשצפיתי לראשונה בפרסומת החדשה של הוט, לא כל כך הבנתי מה אני מרגיש כלפיה. הפרסומת היא השנייה בסדרת דוכובני, והיא מקימה לתחייה את פארוק האגדי מסרטי הבורקס הנשכחים (או הלא ממש נשכחים). בפרסומת, דוכובני נחשף לראשונה לסו קולד אייקון תרבות שלנו, פארוק, בזמן שהוא מתחיל עם בחורות בים בסגנון האגדי שלו. דוכובני לא מצליח להבין מי זה האיש המוזר הזה ומחליט לחזור לדירתן של חברותיו הטובות משכבר הימים עדן ומירב על מנת לברר. בלה בלה בלה, ומפה לשם אנו נקלעים שוב לדיאלוג בעברית-אנגלית בין שתי הבנות לסלב.

זוגתי, קבעה באופן חד משמעי, כי הפרסומת הזו מוצלחת, וכל הכבוד להוט שהצליחו להביא את דיויד דוכובני ולגרום לו להשתתף בפרסומת. אני אומר – אוקי, נכון, שיחקו אותה שם בהוט והצליחו לגרום לדוכובני לקום מהכורסה ולעלות על מטוס לארץ הקודש, אבל מה הלאה? האם כל זה היה שווה עבור דיאלוג דיי מטופש ופרסומת לא ממש מצחיקה, המחפשת בכוח את הקשר שלה אל מבצע הטלויזיה במתה? לדעתי התשובה על כך ברורה והיא מתחילה באות ל' ונגמרת בפיהוק.

עדן ומירב מתקשות להחליט מה לראות? יש אינטרנט. אחת מהן רוצה לראות את פארוק ולא מוכנה להתפשר? הייתי מציע לשותפתה לחפש שותפה חדשה. מה הקשר למר דוכובני, והאם הוט מתכוונת לחלק לבנות החביבות ממיר נוסף במתנה ללא עלות על מנת שתוכלנה להשתמש בטלויזיה החדשה? הימור שלי – לא.

לסיכום, מדובר בפרסומת שהרעש היחיד שתעשה הוא רעש התעופפות המטוס של דוכובני בדרך חזרה לארצות הברית. מעבר לזה, היה אפשר להשתמש שוב בפינוקיו, מרקו, או שאר הסלבז שלא צריך לשלם להם כי הם לא אמיתיים. קחו את הכסף שחסכתם, תשקיעו אותו בשירות.

באומן-בר-ריבנאי, הטריפל של הוט, 2011


 

לייק לפטריה בפייסבוק