20 משחקים לילדים נוסטלגיים שהספקנו לשכוח ואנחנו כל כך מתגעגעים אליהם

אם אתם מחפשים משחקים של פעם תשמחו לדעת שריכזנו לכם בכתבה עשרות משחקי נוסטלגיה ישנים שבטוח יעבירו לכם את הזמן בכיף.

אי שם בימי הילדות, הרבה לפני שהמחשבים והסמארטפונים השתלטו על העולם והפכו את הילדים לאשפי טכנולוגיה, היו לא מעט דרכים שונות ויצירתיות להעביר באמצעותן את הזמן בהנאה גדולה בזמן ההפסקות בבית הספר וכמובן, אחר הצהריים עם החבר’ה מהשכונה.

אז נכון, כמה מהמשחקים הללו שליוו אותנו אז, בימי בית הספר היסודי, עדין משוחקים גם היום, אבל חלק גדול מהם לא שרדו את מבחן הזמן, והתפוגגו להם מהעולם לטובת משחקי המחשב, האפליקציות, ומשחקי חברה חדשים ועדכניים שתפסו את מקומם.

אספנו עבורכם 20 דוגמאות של משחקים לילדים נוסטלגיים וישנים, החל מ”דג מלוח”, דרך “תופסת עכברים”, “תיפסוני”, “פוגים” ו”תקיעות”, משחקים של פעם שיעלו לכם חיוך רחב על הפנים ויעלו בראשכם לא מעט זיכרונות מתקופת הקסם שלעולם לא תחזור.

אנחנו בטוחים שהשארנו לא מעט משחקי נוסטלגיה קלאסיים מחוץ לרשימה, ואתם כמובן יותר ממוזמנים לשתף אותנו בתגובות במשחקים שעשו לכם את הילדות. בנוסף אנחנו מזמינים אתכם לבדוק פוסט שפרסמנו לאחרונה רשימת סרטים לילדים נוסטלגיים וקלאסיים שעיצבו את הילדות שלנו וכל אחד חייב לראות אותם.

עוד בפטריה

20 צעצועים מגניבים ונוסטלגיים מהילדות שכנראה הספקתם לשכוח
23 תמונות נוסטלגיות שרק מי שחצה את גיל 30 יצליח להבין
אתגר הסודוקו – בואו להוכיח לנו עד כמה אתם טובים בסודוקו

משחקים של פעם

דג מלוח

אמנם כל קשר בין חוקי המשחק לשם שלו הוא מקרי בהחלט, אבל מדובר באחד ממשחקי הילדות הכי מצחיקים שיצא לנו לשחק בהם. ממש כמו במחבואים, אחד הילדים עומד עם גבו לאחרים ומכריז בקול “אחת, שתיים, שלוש, דג מלוח!” בזמן הזה, המתחרים האחרים צריכים לנסות ולהתקדם לכיוונו ככל הניתן, אולם ברגע שהוא מסתובב כולם חייבים לעמוד קפואים. בנקודה הזו בדיוק מתחיל הכיף. “הסופר” מסתובב בין כולם, מנסה להצחיק אותם ולגרום להם לזוז, עושה פרצופים, מעיף להם צ’אפחות או מדגדג אותם – הכל לגיטימי. כמובן, מי שזז נפסל והופך לדג מלוח, תואר משפיל במיוחד.

פורפרה

אחד מצעצועי הילדות הכי פחות מוערכים, ויחד עם זאת, מהיותר כיפים שיצא לנו לשחק בהם. עבור מי שלא זוכר או לא שמע על המילה הזאת מעולם, מדובר במעין סביבון שמן עם תבריג חרוט עליו ורגל שפיצית וידית פצפונת. הדרך היחידה לגרום לפורפרה להסתובב הייתה לכרוך חוט מסביב לה ואז למשוך אותו בעוצמה ולייצר את תנועת הסיבוב. נשמע מטומטם, אבל ההתמקצעות בפורפרה דרשה אימון רב וגזלה מאתנו שעות ארוכות של ריכוז ואימונים.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Naama Weiss (@naamoule) on

גולות וגוגואים

הרבה לפני שהגולות הפכו פופולאריות, היו אלה הגוגואים שכבשו בסערה את עולם משחקי הילדים וחזקו את מעמדו של המישמש כאחד הפירות האהובים על ילדי ישראל, לא בגלל שהוא כזה טעים, אלא בעיקר בזכות הגרעין שלו. “קרוב לקיר”, “רחוק מהקיר”, “בורות”, “משולש” ואחרים היו רק חלק מהמשחקים שכללו שימוש בגוגואים, עד אשר פרצו לחיינו הגולות ודחקו את המשמש והגוגואים הצידה, למרתפי הנוסטלגיה. בהתאם לכך, למצוא ילדים שחולים על משמשים בימנו היא משימה מאוד לא פשוטה.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Tali Singh 🎯אימון אישי (@tali_singh_vanono) on

פוגים

אי שם בשנת 1994 פרצו לחיינו הפוגים, דסקיות הקרטון המאוירות שהפכו לאחד מלהיטי הילדות הכי גדולים אי פעם, סיפקו לנו אינסוף רגעי אושר קטנים והפכו כל אחד מאתנו לסוחר ממולח שמסתובב עם מזוודה, עוסק בטריידים ומהמר על הפוגים שלו.

מי שלא ממש שלטו בחוקי המשחק ולא הסתדרו עם הפצץ והפוגים, או במילים אחרות – לוזרים,  יכלו לרכוש אותם בחנויות, אבל הדרך המוצלחת יותר להעשיר את אוסף הפוגים הייתה באמצעות קרבות פוגים אחד על אחד: מניחים ערימת פוגים על הרצפה וזורקים עליהם את הפצץ במטרה להפוך כמה שיותר מהם ולזכות בהם.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Natalie Tarnarider (@jinja_natalie) on

גומי

גברים לא אוהבים להודות בכך, אבל “גומי”, המשחק הכי נשי בבית הספר היסודי, הוא גם אחד הכיפיים בארסנל המשחקים, ואין כמעט ילד ממין זכר שלא שיחק בו לפחות פעם אחת במחתרת, כשאחותו שכחה את הגומי שלה בבית. לא נסבך אתכם עם החוקים, אבל העסק כולל קפיצות, דילוגים, ולעיתים מלווה בשירים מטופשים ברקע. פלוסים: כיף חיים, ספורטיבי, מהנה ותחרותי. מינוסים: כשאחד המשתתפים מאבד את זה ויורה עליכם את הגומי המתוח.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by keren arad (@arad.keren) on

סבתא סורגת

ואם כבר בענייני גומי, לא ברור מאיפה צץ המשחק ההזוי הזה, אבל איכשהו “סבתא סורגת” הפך ללהיט גדול והעסיק במיוחד את ההורים שלכם בתקופת הילדות שלהם. אפילו לא ננסה להסביר לכם את החוקים, כי מי באמת יודע אותם, אבל בגדול זה קשור לגומי מלופף על כפות הידיים, איקסים, והעברת הגומי משחקן לשחקן על פי חוקיות מסוימת ומבלי שהגומי יסתבך. כמו שאומרים – שיהיה לכולנו בהצלחה.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by yael (@yael_sham) on

קלאס

המונח “אבן גיר” מוכר לכל ילד, והכוונה היא כמובן לאותן אבנים בהם ניתן להשתמש כדי לצייר באמצעותן על הרצפה. גם בגני המשחקים של היום תוכלו למצוא משחקי קלאס מושקעים מצוירים על הרצפה, אבל בעבר, הילדים נדרשו לצייר אותם בעצמם, וכל העסק היה הרבה יותר אותנטי וכיפי.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by @mayalw on

מחבואים

המשחק המופלא שהכניס לחיינו לראשונה את הביטוי הכל כך ישראלי “דפקתי אותך”. עקרונית, מדובר במשחק תמים בו אחד הילדים סופר עד 30 בעיניים עצומות בזמן שכל השאר מוצאים מחבוא. אלא שלפעמים, העסק יכול להסתבך, למשל כשכל הילדים שמתחבאים מחליטים לעלות ביחד לבית של אחד מהם ולהתחבא שם במשך שעה עד ש”העומד” מאבד את השפיות שלו וחוזר הביתה מבויש. קלאסיקה.

משחקים של פעם
משחקים של פעם | Credit: pixabay

הבקבוק והנר

אחד המשחקים הפופולריים והמשפילים ביותר בקטגוריית ימי ההולדת ודורש בעיקר המון קואורדינציה וביטחון עצמי. המטרה: להשחיל נר שקשור לל לישבן לתוך פתח בקבוק שעומד על הרצפה לקול צחוקם של הילדים האחרים. השחלת? ניצחת.

דוקים

הרבה לפני ששיפודי העץ הפכו רלוונטיים עבורנו בעיקר כשמארגנים על האש, היה להם תפקיד חשוב בזלילת שעות הפנאי שלנו. החוקים פשוטים: לוקחים את השיפודים הצבעוניים, מפזרים על הרצפה, וכל אחד בתורו מנסה להרים כמה שיותר מהם מבלי להזיז את האחרים. המשחק הזה, שדרש סבלנות רבה ולא מעט מחשבה, גרם ללא מעט אחים וחברים לריב, בעיקר בזגלל קריאות שווא כמו “זה זז!”, “הזזת! וכדומה.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Gil Fanto (@fantogil) on

מלחמה

הרבה לפני שהתחלתם לשחק משחקי קלפים מתקדמים כמו “יניב”, “שיט הד”, “ספיד” וכדומה, משחק הקלפים הפופולרי והבסיסי ביותר היה “מלחמה” משחק באורך הגלות שאף פעם לא מסתיים, אבל כולל המון רגעי התרגשות מופלאים כמו מלחמה כפולה, הרגע בו הרווחת ג’וקר, הרגע בו שלפת ג’וקר מול אס וכדומה.

מדרכות

אחד המשחקים הכיפים ביותר אבל גם סיוט גדול עבור ההורים, בעיקר בגלל שכלי המשחק העיקרי בו הוא זוג מדרכות וכביש. כל אחד מהמשתתפים עומד בצד אחר של הכביש, וזורק בתורו כדור בניסיון לפגוע בשפיץ של המדרכה ממול כך שהכדור יחזור בחזרה אליו. כמובן, ניקוד בונוס מתקבל כשהזריקה מתבצעת מעל מכונית שבדיוק חלפה במקום.

תיפסוני

המשחק המושלם להעביר את ההפסקה. 2 קבוצות מתחרות זו בזו, ואוספות שבויים בדרך לניצחון. נהדר ליצירת יריבויות בין כיתות ובעל פוטנציאל גבוה לצרחות, מריבות נפילות והמון אקשן.

ארץ-עיר

אאאאאאלללףףף! סטופ! מה יצא? ו’. איזה באסה. “ארץ עיר”, או בשמו המלא “ארץ עיר חי צומח דומם ילד ילדה מקצוע”, הוא אחד הטיים-קילרים הכי יעילים בכל הנוגע להעברת זמן מת במהלך השיעורים המשעממים בבית הספר, והוא גם זה שיצר את הוויכוח המטריד והאינסופי בנוגע לשאלה האם “וירוס” הוא חיה או לא חיה. המשחק המשוגע הזה, שדורש בעיקר מהירות ומחשבה וכתיבה, גרם לילדי ישראל לשנן בעל פה מאגר אינסופי של שמות מדינות וערים בעולם

איקס עיגול

עוד טיים קילר רציני, אבל מעט משעמם יותר, הוא משחק האיקס-עיגול הידוע לשמצה. היתרון: קל לתפעול ודורש רק עט ונייר, או לחילופין, טוש ושולחן בית ספר. החיסרון: תמיד נגמר בתיקו, אלא אם אחד המשתתפים סובל מפיגור שכלי.

איקס עיגול

קדאווה

הגרסה האלימה של “תופסת” ואחד המשחקים היותר אכזריים שהיו לימי בית הספר העליזים להציע לנו. תקראו לזה אפליה, אבל לרוב המשתתפים בו היו בנים, בעיקר כי הנטייה שלה לטמטום היא גדולה יותר, והחוקים פשוטים: אחד הילדים עומד בתוך מעגל ויוצא ממנו בקפיצות על רגל אחת במטרה לנסות לתפוס את המתמודדים האחרים.

אם הוא מחליף רגליים או לחילופין מוריד את הרגל השניה, כל שאר המשתתפים רשאים לבעוט בו ולהכות אותו עד אשר יחזור “הביתה” אל תוך העיגול. הסיום הרשמי של המשחק: כאשר הקדאווה תופס את כל השחקנים. הסיום הלא רשמי: כאשר הקדאווה מובהל לבית החולים עם שברים ומכות יבשות.

מלך השבויים / חיי שרה

אין דרך טובה יותר להעביר את ההפסקה בבית הספר או את שעות אחר הצהריים המתות מאשר לפוצץ אחד את השני בכדור, ועל הדרך לתרגל את הסיטואציה הבטחונית המורכבת באזורינו עם עסקאות חילופי שבועיים, כשהכל לגיטימי במסגרת חוקי המשחק.

תקיעות

כאילו לא חסרות סכנות שמחכות לילדים שם בחוץ, קם ילד כלשהו בוקר אחד, והמציא את אחד המשחקים היותר מסוכנים אבר, “תקיעות”, “סכינים” או “כיבוש יבשות” תלוי איפה גדלתם. במסגרת המשחק מציירים עיגול גדול על האדמה, וכל משתתף בתורו מנסה לזרוק סכין ולתקוע אותה באדמה.

אם הצליח, הוא מותח באמצעותה קו ו”כובש” את השטח התחום שיצרה הסכין. היתרון: כיף גדול. החיסרון:  כששני ילדים רבים ממש לא כדאי שימצא בסביבה סכין. החיסרון 2: ילדים שלא יודעים לכוון והחברים שלהם שעלולים למצוא את עצמם עם סכין תקועה ברגל.

תופסת

מי לא זוכר את הדרך הפשוטה ביותר להעביר כמה דקות בהפסקה ועל הדרך לשרוף כמה קלוריות בגיל בו לאף אחד לא אכפת מקלוריות. אין צורך באביזרים מיוחדים, רק בקבוצת חברים ומקום כלשהו שאפשר לרוץ בו. אחד תופס, כל השאר בורחים. מי שנתפס הופך להיות התופס וחוזר חלילה, במשחק שיש לו התחלה אבל לעולם לא נגמר, כלומר, עד שמגיע הצלצול.

תופסת עכברים

הגרסה הכיפית יותר של תופסת או בשמו הלא רשמי, תופסת עצלנים. מי שנתפס נדרש לעמוד במקום עם רגליים מפוסקות והוא משוחרר רק כאשר שחקן אחר מצליח לעבור מתחת לרגליו בלי להיתפס. החדשות הטובות: אם נתפסת אתם יכולים להסתלבט ולנוח. החדשות הרעות: אם קיבלתם את תפקיד התופס, אתם שבויים בו לנצח.

הגענו לסוף הרשימה שלנו וכעת הבמה שלכם, אם שכחנו משחקים של פעם שעשו לכם את הילדות או שיש לכם משחקי נוסטלגיה אחרים ששכחנו לציין ברשימה מוזמנים לכתוב לנו עליהם בשרשור התגובות כאן למטה.

עוד בפטריה

100+ חידות הגיון מאתגרות שיעבירו לכם את הזמן בכיף
100+ שאלות הזויות ומצחיקות במיוחד של ‘מה אתה מעדיף’
15 עובדות לא חשובות שבטוח יעניינו אותך

לייק לפטריה בפייסבוק