מיד תעברו לכתבה...

דלג
פרסום קריאייטיב ותופעות רשת

הבחור הזה הפך מפעל בטון ישן ומכוער לאחד הבתים המדהימים וכשתראו איך הוא נראה מבפנים תבינו למה

מי אם לא אנחנו, הישראלים, מבינים שאסור להיות בררנים כשזה מגיע למקום מגורים. יש לזה תקרה? מים זורמים? המחיר סביר? יאללה, איפה חותמים. ובגלל זה אנחנו כנראה לא נופתע לגלות שיש אנשים שגרים במפעל בטון שנסגר. רק שביגוד למה שאתם חושבים, לא מדובר כאן על פשרה או אילוץ אלא על טירוף מסוג אחר.

בשנת 1973 הארכיטקט הספרדי ריקרדו בופיל רכש מפעל בטון מתקופת מלחמת העולם הראשונה, לא רחוק מברצלונה.בטון

לא היה לאדריכל קשה לזהות את הפוטנציאל שבמבנה התעשייתי והוא מיד החל לשפץ אותו כדי להפוך אותו לבית שלו.בטון2

אחרי שנים של עבודות, הצוות שלו עבר לשלב הבא: ריהוט המבנה הגדול והפיכותו לחלל מגורים מודרני.בטון3

את החלק החיצוני של המבנה מילאו בהרבה ירוק, כדי להוסיף קצת צבע וחיים למבנה הישן.בטון4
הציוד של מפעל הבטון לא הוצא החוצה. להפך, הוא נשאר כחלק מהסביבה של הבית והיחודיות שלו.בטון5

"מפעל הבטון הוא מקום עבודה פר אקסלנס" כותב האדריכל הספרדי באתר שלו.בטון6

בגלל שמדובר בבית של אדריכל, כל חדר מעוצב בצורה קצת שונה ואין בתוך המבנה הגדול הזה 2 חדרים שדומים אחד לשני.בטון7

"זה מרגיש כאילו אני חי בתוך עולם סגור שמגן עליי מפני מה שקורה בחוץ ומחיי היום יום" בופיל כותב.בטון8

"החיים פה הם המשך אחד של השני, בלי יותר מדי הבדלים בין עבודה להנאה ופנאי".בטון9

באופן טבעי, יש בבית הזה גם לא מעט חללים שמוקדשים למנוחה והרגעות, כמו זה למשל:בטון10

חללי עבודה הם גם חלק חשוב. הצוות של בופיל משתמשים בכמה חדרים כסטודיו שלהם.בטון11

החלק החיצוני של המבנה מוקף בירוק. הרבה דשא וגם אקליפטוסים.בטון12

או אם לצטט את האדריכל עצמו: זה נותן למבנה "אפקט מסתורי ורומנטי".בטון13

זאת פינת האוכל:בטון14

למרות שהמקום נראה די מרשים, העבודה עדיין לא הסתיימה ויש עוד מה לעשות עם המבנה הזה.בטון16

ויש גם מוסר השכל לאנשים שאינם אדריכלים: כל מקום יכול להפוך להיות משהו מיוחד, אחר וחדש.בטון18

באמצעות: boredpanda

לייק לפטריה בפייסבוק

תגובות
Loading...