זה היה בסוף הקיץ: הסיפור על נגה והג’ינג’י המסתורי

הכירו את נגה דורון, בת 18, הבחורה הכי אמיצה שיש בפייסבוק נכון להיום. נגה בילתה בפסטיבל אייקון בסנימטק בתל אביב ב תאריך 3.10.12, פגשה בחור מקסים שכבש אותה, ולא הספיקה לתפוס אותו ולבקש את מספר הטלפון שלו. אז במקום לשקוע בבאסה, יצרה דורון קומיקס ויראלי שיעזור לה לאתר את עלם החמודות המסתורי דרך הרשת החברתית. את הקומיקס העלתה לפרופיל הפייסבוק שלה ולעמוד הפסטיבל, בצירוף הטקסט הבא:

“היום, 3\10\2012, בפסטיבל אייקון, דיבר איתי בחור חמוד בשם מעיין. דיברנו על ציור וצילום בזמן שישבתי וציירתי. שמו היה מעיין. כשאזרתי אומץ לבקש את מספר הטלפון שלו כבר היה מאוחר מדי והוא נעלם! :D”

הקומיקס החמוד של נגה הצליח לתפוס את תשומת לב הגולשים שביקשו לנסות גם הם לעזור במטרה לייצר לסיפור הזה סוף כמו באגדות. הסטטוס והקומיקס זכו לעשרות לייקים ושיתופים. נגה המקסימה מפתחת עלילות קומיקס מורכבות, ועובדת במקדונלדס למחייתה. לביקור בדף האמן שלה הקליקו כאן.

 הצלחתי לתפוס את נגה לשיחה קצרצרה, שרק גרמה לי לרצות לפרגן לה עוד ועוד במציאת מר בחור, קבלו את תשובותיה של הנערה הנועזת:

 מה את חושבת שהפוסט הזה יניב?

“ביום של האייקון, כשאני יושבת באוטובוס חזרה הביתה, ומקללת את התזמון הלקוי שלי, חשבתי שאם כבר התחלתי להשתטות עם קומיקסים- אז למה לא להכין עוד אחד? לא ציפיתי בכלל שתהיה כזו תגובה סוחפת בקרב האנשים כאן בפייסבוק!

הרי לא עשיתי הרבה- הקומיקס עצמו אפילו לא מושקע במיוחד! כמובן שהבחורה הרומנטיקנית שבי מקווה לראות את הכל באור וורדרך שכזה. שאני אמצא את מעיין, והוא יהיה מקסים ממש כמו זכרתי, ושאולי אפילו יצא מזה משהוא מקסים. מצד שני יכול להיות תסריטים אחרים- שהוא לא יימצא כלל… או שהוא ימצא וייראה את כל תשומת הלב שקיבל הקומיקס ויחשוב לעצמו “אלוהים ישמור, עם מי לעזאזל הסתבכתי כאן?!” ולא יחזיר לי תשובה לעולם.”

 האם את חושבת שמעיין הג’ינג’י יתרשם ממה שעשית?

“אני לא בטוחה מה הוא ירגיש כשהוא יראה את כל האירוע הגדול שמתפתח סביב הציור, אבל אני מקווה שזה יהיה משהוא בסגנון של: “תמיד רציתי שבחורה שדיברתי איתה חמש דקות באייקון תצייר עלי קומיקס! אני רוצה להכיר אותך עוד יותר טוב!”.”

 האם אי פעם השקעת ככה בבחור? מה את חושבת על המודל הזה? האם השובניזם איבד את עצמו או שתתני לו להזמין אותך בדייט הראשון?

“אני כמובן חייבת להתוודות ולומר שאף פעם לא היה לי חבר קודם לכן.. והקומיקס הקטן שעשיתי היה בגדר הוכחה לעצמי שאני יכולה לפעול כדי להשיג בחור ושזה לא תמיד יהיה ההפך… חשבתי שאם כבר אני מרגישה כזה פספוס- אני ארתום את הבאסה ואצייר. והנה! משהוא באמת קרה מעבר לכל ציפייה שהייתה לי!”

 באמת? ג’ינג’י?

“אף על פי התגובות המשועשעות והחבר’ה שמרימים גבה- אין על ג’ינג’ים! במיוחד אין על זקן ג’ינג’י, שאני חושבת שזה ממש נהדר.”

כל שנותר לי לאחל הוא בהצלחה במציאות הג’ינג’וש, ואכן לקוות שיש סיכוי לאהבה… שתפו את הפוסט, ואם אתם מכירים מעיין ג’ינג’י, אתם מוזמנים להפנות אותו אל הפרופיל של נגה בפייסבוק. אנחנו מבטיחים לעדכן איך נגמר סיפור אהבת הנעורים המרגש הזה. צביקה פיק כבר עשה מזה שיר.

איתי גל, היוצר של עמוד הפייסבוק “הילדה השחורה שאף אחד לא מקשיב לה” והבן האבוד של כותבת הפוסט הדס ימיני, יצר תמונה אלטרנטיבית משעשעת במיוחד, הצוחקת על הפרשה. לצד התמונה נכתב:
“היום, ממש מאחורי “השווארמה של יעקב”, דיברתי עם בחור חמוד בשם אנטולי. דיברתי איתו על המחשבות המיניות והחולניות שעוברות בי לגביו, בזמן שישבתי ואכלתי את השווארמה שתכננתי להקיא אחרי זה בשירותים.

שמו היה אנטולי. כששיתפתי אותו בהתלבטות לגבי איך נקרא לילד שלנו ואיפה נגור, הוא לפתע נעלם! אנא עזרו לילדה שאין לה הרבה בחיים. בכלל, הוא כל מה שיש לי. אני לא יכולה שלא לחשוב על גופו החטוב והמבוגר, עטוף בחליפת המנקה החושנית, אוחז בנחישות במטאטא…

אנטולי, איפה אתה??? :(”