עברית, וזהו דבר ידוע לכל מי שעלה לארץ ממדינה אחרת או לחילופין, נכח בשיעורי לשון בבית הספר ונאלץ לחוות את אחד ממבחני הבגרות היותר מטרידים שיש למערכת החינוך להציע, היא שפה מאוד לא קלה, או כמו שאומר מטבע הלשון המפורסם – “עברית שפה קשה”.
ובכן, גם אם נושא העברית תקנית לא ממש מדבר אליכם, עמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, המוסד העליון למדעי השפה שלנו, הוא בהחלט אחד מעמודי הפייסבוק הכי מגניבים ומעניינים שכנראה לא ביקרתם בהם, ובהחלט שווה לכם לבזבז בו את זמנכם.
בכל יום מתפרסמים בעמוד האקדמיה פוסטים מסקרנים ומחכימים שיעשו לכם סדר בראש ועל הדרך ילמדו אתכם בצורה מאוד ידידותית למשתמש דבר או שניים על סוגיות מעניינות בעברית, מטבעות לשון, ביטויים וכמובן, תשובות לשאלות הרות גורל שמעלים הגולשים וכולנו נתקלים בהם ביום ולא תמיד יש לנו תשובה עליהן.
אספנו עבורכם 20 עובדות משעשעות ומעניינות מתוך העמוד של האקדמיה, ואתם כמובן מוזמנים לבקר בו וליהנות מעוד המון פרטי מידע חשובים ברוח קלילה ומהנה.
וונדרוומן (אשת חיל)
הסרט ‘אשת חיל’ – המוכר יותר בשמו הלועזי ‘וונדר וומן’ – שובר קופות. אם כבר צפיתם בסרט, ודאי אמרתם לעצמכם “איזו לוחמת עשויה ללא חת!”, ועצמכם ודאי שאל בתגובה: “אפשר לדעת מה זה אומר?”. ובכן, “ללא חת” פירושו ‘בלי פחד’, ‘שאין בו פחד’.
אחד משלישייה נקרא תאום?
בשעה טובה נולדה לכם שלישייה. מזל טוב! הרשו לנו לחסוך מכם צרה אחת שוודאי מטרידה אתכם בין החתלה להאכלה של כל אחד משלושת החמודים: איך נגדיר בעברית תקנית את המשפחה המתרחבת?
התשובה: המילה תאומים נתפסת בדרך כלל כמציינת שניים בגלל השימוש הרווח בה, ואולם היא טובה גם לציון שלושה ויותר. במדרש מסופר על הבל ש”נולד הוא ושתי תאומותיו” (בראשית רבה סא, ד) – כלומר בלידה אחת נולדו שלושה והם נקראים תאומים. ועוד: צורת המילה תאומים היא צורת רבים רגילה ולא צורת זוגי. בעבר דנה הוועדה למילים בשימוש כללי בסוגיה והצעתה היא “תאומי שלישייה”.
דילמת הפסיק ביחד עם ו’ החיבור
רבים שואלים אותנו: האם ו’ החיבור יכולה לבוא לאחר פסיק? התשובה העקרונית היא חיובית.
והינה ההסבר: ו’ החיבור יכולה לבוא אחרי פסיק כאשר היא פותחת משפט עצמאי בעל נושא ונשוא. לדוגמה: אורי יצא לחופשה בצפון, ומיכל הצטרפה אליו כעבור יומיים. ההחלטה אם לתת פסיק בין האיברים תלויה לרוב באורכו של האיבר השני.
לעומת זאת לא יבוא פסיק לפני ו’ החיבור אם היא מחברת בין מילים או צירופי מילים ברשימה. לדוגמה: רן ונעמה קנו עגבניות, לחם, חלב וגבינת עיזים משובחת. בדרך כלל מדובר ב־ו’ הבאה לפני הרכיב האחרון ברשימת רכיבים בעלי תפקיד זהה במשפט. בלשון המקצועית רכיבים אלו מכונים יחד ‘חלק כולל’ או ‘חלק משפט מאוחה’.
שני או שתי פנים?
קבלו בסבר פנים רציניות (ואפשר גם רציניים) את התשובה על השאלה: שני פנים או שתי פנים?
המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר “שתי פנים” וגם “שני פנים” – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת (‘צדדים’, ‘היבטים’). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי של פָּן מוטב לנקוט לשון זכר: “יש כאן שני פנים: הפן האחד הוא… והפן השני הוא…”.
סבות או סבתות?
צורת הרבים התקנית של סָבְתָא היא סָבוֹת. המילים סַבָּא (במקור סָבָא) וסָבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים (ולא סָבֵי או סבָיָא), כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא צורות הרבים הארמיות סָבָתָא או סָבָתָן). וכשם שבלשון התקנית איננו אומרים “אַבָּאִים” אלא אָבוֹת (מן אָב), כך גם נאמר סָבָתִי ולא “סבתתי”, סָבוֹת ולא “סבתות”.
איך אומרים “קוקטייל” בעברית?
האוכל מתובלן מדי או מתובל מדי?
למילה תַּבְלִין היסטוריה מעניינת: מעיקרה היא צורת הרבים של המילה תֶּבֶל בשפה הארמית. ואולם מאחר שהצורה הארמית לא הייתה מובנת (שהלוא בעברית היינו אומרים תְּבָלִים, על דרך מֶלֶךְ–מְלָכִים) החלו לראות בה צורת יחיד והוסיפו על גביה את סיומת הרבים העברית. כך התקבלה צורת רבים חדשה – תַּבְלִינִים. בצורה זו יש ריבוי כפול, כמוה כמאמר הילדים: צ’יפסים. המילה צ’יפס נתפסת אצל הילדים כיחיד, והם מוסיפים לה את סיומת הרבים העברית. היום אין להשיב, כמובן, את התהליך הזה לאחור, ולכן בלשוננו תַּבְלִין – יחיד, והרבים – תַּבְלִינִים.
בשנים האחרונות מתרחש שלב נוסף בתהליך הזה: מן המילה תַּבְלִין גזרו את הפעלים לְתַבְלֵן ומְתֻבְלָן. עד כה נהגנו, כמו במקורותינו, לתבל את המאכלים, וכך מומלץ לנהוג גם במטבח בן ימינו. ה’תבלון’ אינו מוסיף שום טעם לפועל הישן והטוב, ומוטב לומר כבעבר ‘לתבל’ ו’אוכל מתובל’.
המקור המפתיע מאחורי שמה של העגבניה
את המילה עגבנייה חידש כנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. שורש המילה, עג”ב, מציין אהבה ותשוקה. ההשראה לכינוי זה באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה, כמו בגרמנית Liebesapfel “תפוח אהבה”.
ראובן סיוון מספר שהשם עגבנייה לא מצא חן בעיני תושבי הארץ, ודוברי העברית נמנעו מלהעלות את המילה הגסה על שפתותיהם במשך שנים. אחד המתנגדים למילה היה אליעזר בן־יהודה. בביתו כינו את הירק הזה בשם בַּדּוּרָה על פי המילה הערבית בנדורה. בסופו של דבר ניצחה העגבנייה את הבדורה, אך נותר ויכוח על הסיומת: המשורר ביאליק לא אהב את הסיומת ־יה, ולכן בשיר הילדים שלו “בערוגת הגינה” הסלק אינו רוקד עם עגבנייה אלא עם עגבנית.
יש לכם חבר שקוראים לו דולב? שימו לב!
ההגייה התקנית של שם הצמח דולב היא במלעיל – כשמות הצמחים אורן, גומא, לוטם, עולש, רותם, תומר (בניקוד: דֹּלֶב, אֹרֶן, גֹּמֶא וכו’).
שם העץ דולב חודש בעברית של ימינו על פי שם העץ דֻּלְבָּא (בלי ניקוד: דולבא) הנזכר בארמית של התלמוד הבבלי (סוכה לב ע”ב ועוד). המשקל הארמי שבו שקול שם זה מקביל למשקל העברי המלעילי פֹּעֶל, כגון עומקא–עֹמֶק (מעומקא דלִבָּא), קודשא–קֹדֶשׁ. לפיכך יש להגות את שם היישוב דולב במלעיל, וכך מומלץ גם בהגיית השם הפרטי ושם המשפחה דולב.
כנסו או היכנסו?
מכנס או מכנסיים?
את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אמנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי -ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד מִכְנָס במשמעות של פריט הלבוש כולו, ואולם שימוש זה אינו תקני. מִכְנָס הוא רק מחצית המכנסיים – החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת.
כמו מכנסיים, גם משקפיים הם פריט אחד המורכב משני חלקים, וכמו מכנסיים מינם הדקדוקי זכר: מכנסיים חדשים, משקפיים יפים. מתחת למכנסיים העליונים נלבשים מכנסיים תחתונים, או בשמם המקוצר המקובל: תחתונים (כמו ‘שמלה חצאית’ שנעשתה בפי כול לחצאית), ומכאן שגם צורת היחיד “תחתון” לציון פריט הלבוש איננה תקנית.
איך אומרים “שוקר חשמלי” בעברית?
מַהֲלוֹם הוא מכשיר להגנה עצמית ההולם בתוקף בהֶלֶם חשמלי.
המילה מהלום מצויה בפיוטים קדומים במשמעות מהלומה, מכה. המילה מתאימה במשקלה לציון מכשיר או כלי, כמו המילים מַעֲצוֹר, מַעֲרוֹךְ, מַרְעוֹם, מַכְתּוֹף (התקן לנשיאת נשק או מצלמה על הכתף).
סינר או סינור?
המילה סינָר (בתנועת a) נזכרת כמה פעמים בספרות חז”ל, וכך קבעה האקדמיה שיש להגותה. מקצת המילונים של העברית החדשה מביאים לצד הצורה סינר גם את הצורה בחולם – סינור, ואף יש שהציעו הבחנת משמעות בין הצורות. אפשר שההגייה בחולם נוצרה בהשראת מילים כמו צינור וכינור.
מכל מקום ההגייה סִינָר נקבעה כהגייה התקנית הבלעדית.
מה ההיפך מפריטת כסף?
כמה פעמים ניגשתם למוכר בקופה וביקשתם להחליף את המטבעות שלכם בשטר? רבים מציעים לנו חידושים מחידושים שונים לציון הפעולה ההפוכה מפריטת כסף. ואולם לעניין זה כבר יש לנו פועל מן המוכן מלשון חכמים: לצרף. אם כן נוכל לומר לקופאי: “בבקשה, צרף את המטבעות”. עוד אפשר להשתמש בפועל החליף.
אני ממש פוחד או אני ממש מפחד?
בימינו פּוֹחֲדִים – בבניין קל, וגם מְפַחֲדִים – בבניין פיעל, ללא הבחנת משמעות. או במילים אחרות, בעברית של היום אפשר לפחד או לפחוד, בכל הזמנים, והעיקר לא לפחד כלל.
האלטרנטיבה העברית למילה “אלרגייה”
רגשת (אלרגייה) היא רגישות יתר לחומרים מסוימים, כגון תרופות, מאכלים ואבקת פרחים. הגוף מפעיל שלא לצורך את מערכת החיסון נגד החומר ונלחם בו כאילו היה גורם מזיק. מאפיינים נפוצים של רגשת הם פריחה בעור, בצקת ועיטוש. המילה רַגֶּשֶׁת בנויה במשקל המחלות. שנהיה בריאים!
מה זה בכלל דג רקק?
בְּעברית ימינו דַּג רְקָק הוא כינוי לאדם לא חשוב, לאדם פְּחות־ערך. הצירוף מופיע לראשונה בקטע פיוטי בתלמוד הבבלי: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו איזובי קיר? לויתן בחכה הועלה, מה יעשו דגי רקק? בנחל שוטף נפלה חכה, מה יעשו מי גבים?
השאלות בנויות על דרך קל וחומר, ושתי הראשונות מובנות כך: אם ארזים חסונים עולים באש, כיצד יוכלו לאש אֲזובי קיר? אם לווייתן ניצוד, היאך לא ייצוֹדו דְּגי רְקק?
איך אומרים את זה נכון?
תמנון הוא רַכּיכה ימית בעלת שמונה זרועות, ומכאן שמה: תְּמָנְ(יָא) (שמונה בארמית) + נוּן (דג בארמית). על כן ההגייה הנכונה היא תְּמָנון (ולא תַּמְנון). יש בעולם מאות מינים השייכים למשפחת התְּמָנוּנִיִּים, ומהם שלושה באזורנו. קרוב לתְּמָנוּן הוא הדְּיוֹנוּן. שמו ניתן לו משום שכאשר הוא חש איום הוא מפריש דְּיוֹ המסתיר אותו מאויבו.
את הרעיון להשתמש במילה הארמית נוּן (‘דג’) כסיומת בשמות עבריים של שוכני מים הגה ח”נ ביאליק. כך נקבעו שמות רבים בעיקר של דגים: אַמְנוּן, אַבְנוּן, לַבְנוּן, שְׂפַמְנוּן ועוד ועוד.
ההבדל בין מצית למצת
מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighterr). השם מַצִּית גזור מהשורש יצ”ת והוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל בזמן הווה. מינו הדקדוקי של השם מַצִּית הוא זכר, וה-מ’ מנוקדת בתנועת a. אם כן עלינו לומר מַצית (ולא “מֵצית”) ובריבוי – מַצִּיתים (ולא “מציות” או “מציתות”).
מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה. המילה מַצָּת חודשה לתרגום plug – הֶתקן ההצתה במנוע המכונית. כמו כן מַצָּת הוא הֶתקן המפעיל מטען חומר נפץ. גם מילה זו היא ממין זכר.
הטעות הקלאסית
לשורש חל”ק שני משמעים שונים לגמרי:
1) לא מחוספס (חָלָק)
2) פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק)
בעברית הקלסית הפועל ‘התחלק’ (בניין התפעל) שייך אך ורק למשמעות הפיצול וההפרדה, כגון “מתחלק לשלושה חלקים”, ואילו בעברית בת ימינו רבים נוקטים אותו גם במשמעות ‘מעידה על דבר חלק’, כגון “התחלקתי על הרצפה הרטובה”. שימוש זה בפועל התחלק נחשב לא תקני, והמקפידים בלשונם יאמרו “החלקתי על הרצפה הרטובה”.
איך אומרים בעברית “קומפקטי”?
איך אומרים הורה בנקבה?
צורת הנקבה של הוֹרֶה היא הוֹרָה. המילים הוֹרֶה, הוֹרָה והוֹרִים הן צורות בינוני של הפועל הָרָה שעניינו היריון, ולכן דווקא צורת הנקבה היא הטבעית והמתבקשת ביותר. מלבד זאת המילה הוֹרִים נקרית רק בחיבורים מאוחרים יותר – באחת ממגילות ים המלח ובספרות חז”ל; ואילו המילה הוֹרֶה בזכר עולה רק בלשון הפיוט. כיום דווקא הצורה הוותיקה הוֹרָה איננה משמשת כמעט. ואין פלא בדבר – הרי כאשר רוצים לדבר דווקא על האֵם נוקטים את המילה אֵם עצמה. לעומת זאת כשהכוונה לאב וגם לאם נוקטים את המילה הורים וכשהכוונה לאב או לאם נוקטים את צורת הזכר הוֹרֶה.
האקדמיה ללשון העברית: פייסבוק | האתר הרשמי
כל האיורים: דן אזולאי
בפייסבוק
- 30 סטטוסים מצחיקים שכל אמא לילדים תוכל להזדהות איתם - 13 באוקטובר 2022
- 25 סטטוסים מצחיקים על הדברים הכי מביכים שקרו לאנשים בחדר הכושר - 23 באוגוסט 2022
- 28 הסטטוסים הכי מצחיקים שאנשים כתבו על איך זה באמת מרגיש להיות מעל גיל 30 - 5 ביוני 2022
לייק לפטריה בפייסבוק